ראיות בבקשה לצו הגנה או לצו למניעת הטרדה מאיימת: התצהיר, המסמכים והעדים

בקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת מוגשת עם הנימוקים, המסמכים התומכים ותצהיר שמאמת את העובדות (תקנה 2(א) לתקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)). המשיב רשאי להגיש תגובה בצירוף תצהיר עד מועד הדיון (תקנה 3(ב)). ובדיון עצמו בית המשפט קובע את סדר הבאת הראיות, ומברר את המחלוקת בדרך שנראית לו נכונה בנסיבות (תקנה 5). כלומר, הראיה המרכזית היא התצהיר של כל צד, ומה שמחזק או מחליש אותו.

התצהיר

תצהיר הוא הצהרה בכתב, בחתימה בפני עורך דין או גורם מוסמך, שהעובדות שבה נכונות. מסירה ביודעין של תצהיר כוזב לפני מי שמוסמך לקבלו היא עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר (סעיף 239 לחוק העונשין). זו לא רק אזהרה טכנית. בהליך שבו הצד השני מקבל את התצהיר ויכול לסתור אותו במסמכים, אי דיוק אחד עלול לפגוע באמינות של כל השאר.

תצהיר טוב מתאר עובדות, לא מסקנות. במקום "הוא מאיים עליי כל הזמן", לכתוב: "ב־3.9, בסביבות 22:00, הוא שלח לי הודעה: '...'. ב־5.9 בבוקר הוא חיכה ליד הכניסה לבניין". כל אירוע בפסקה משלו, בסדר כרונולוגי, עם מה שנאמר, מי היה שם ואיזה מסמך מצורף לגביו. מה שהמצהיר לא ראה בעצמו, הוא צריך לומר מאיפה הוא יודע.

תצהיר טוב גם אינו מסתיר את מה שלא נוח. אם הקשר היה הדדי בתקופה מסוימת, אם המבקש עצמו שלח הודעות קשות, אם יש סכסוך כספי ברקע, עדיף שהדברים יופיעו בתצהיר עם הסבר, מאשר שיתגלו בדיון מהצד השני.

מסמכים שמחזקים

תיעוד בזמן אמת שווה יותר מתיאור מאוחר. הודעות, מיילים ורישום שיחות, ולגביהם ראו תיעוד דיגיטלי. תמונות של נזק לרכוש, עם תאריך. אישורים רפואיים, כשהייתה פגיעה בגוף, משום שהם נערכו בידי גורם חיצוני ובסמוך לאירוע. אישור הגשת תלונה במשטרה, שמראה שהאירוע דווח בזמנו. החלטות בהליכים קודמים בין הצדדים, למשל צו קודם שהופר.

מסמך שאינו אומר דבר על המשיב, אלא רק על מצבו של המבקש, כמו מכתב של מטפל על חרדה, עשוי להיות רלוונטי לשאלת הפגיעה בשלוות החיים. אבל הוא אינו מוכיח מי גרם לה, ולכן הוא משלים ראיות אחרות ואינו מחליף אותן.

הקלטות

מי שמקליט שיחה שהוא עצמו צד לה אינו עושה "האזנת סתר": החוק מגדיר האזנת סתר כהאזנה בלי הסכמה של אף אחד מבעלי השיחה (סעיף 1 לחוק האזנת סתר). הקלטה של שיחה בין אחרים, בלי שאף אחד מהם הסכים, היא עבירה שעונשה עד חמש שנות מאסר (סעיף 2). לכן הקלטה שהמבקש עשה בשיחה שלו עם המשיב היא דבר אחד, ומכשיר הקלטה שהושאר בבית כדי לקלוט שיחות של אחרים הוא דבר אחר לגמרי.

גם הקלטה מותרת צריכה להיות מוצגת כמו שהיא. קטע של עשר שניות מתוך שיחה של חצי שעה מעורר שאלה מה נאמר לפניו ואחריו. כדאי לשמור את הקובץ המלא ולהיות מוכנים להציג אותו.

עדים

עד שראה אירוע או שמע שיחה יכול לחזק גרסה, בתנאי שהוא היה שם באמת. עד שיודע רק מה שהמבקש סיפר לו מוסיף מעט. כדאי לברר מראש אם בית המשפט יסכים לשמוע אותו, ולהביא תצהיר שלו אם אפשר.

בהליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה לא חלים הסייגים של פקודת הראיות לעדות בני זוג ובני משפחה זה נגד זה (סעיף 8(א)), כך שבן משפחה יכול להעיד. בית המשפט רשאי גם להורות לעובד סוציאלי להכין תסקיר (סעיף 6), וזה מקור מידע נוסף שאינו בידי הצדדים.

למשיב

למשיב, השאלה היא מה אפשר להראות שסותר או משלים את גרסת המבקש. ההתכתבות המלאה, ולא רק החלק שצורף. הודעות שמראות שהמבקש פנה אליו. נתוני מיקום או תיעוד שמראים שלא היה במקום שבו נטען שהיה. החלטות בהליך אחר שמסבירות את הסכסוך שברקע. ועדים לאירועים עצמם.

מה שפחות עוזר הוא תצהיר שמתאר בהרחבה את התנהגות המבקש בתחומים אחרים, או את אופיו. בית המשפט שואל שאלה ממוקדת, וחומר שלא עונה עליה מחליש את מה שכן עונה. ראו הוגשה נגדי בקשה.

כשהזמן קצר

אחרי צו במעמד צד אחד, הדיון מתקיים בתוך שבעה ימים לכל היותר, ולפעמים מוקדם יותר. בזמן כזה צריך לבחור. קודם כל, מה שנוגע לאירועים האחרונים, כי השאלה אם יש חשש להמשך נוגעת בעיקר אליהם. אחר כך, מה שנערך בידי גורם חיצוני, כמו תיעוד רפואי, אישור תלונה או צילום ממצלמה, כי קשה לטעון שהוא מגמתי. ורק אחר כך את הרקע הארוך של היחסים.

עדיף להביא מעט חומר מסודר, שכל פריט בו מסומן ומוסבר, מאשר קלסר עבה שאיש לא יספיק לקרוא בדיון. ראו הכנה לדיון.

תלונה שנסגרה

תלונה במשטרה שנסגרה אינה סוף ההליך האזרחי. בית המשפט שדן בצו אינו צריך להשתכנע מעבר לספק סביר, והוא בוחן את מה שהוצג לו. אבל העובדה שתלונה נסגרה, והעילה שבה נסגרה, יכולות להיות רלוונטיות, וכדאי להכיר אותן. ראו צו והליך פלילי מקביל.