תביעה אזרחית נגררת לפלילים: פיצוי ממי שהורשע

מהי תביעה נגררת

לפי סעיף 77 לחוק בתי המשפט, כשאדם הורשע בבית משפט שלום או מחוזי, והוגשה נגדו, ונגדו בלבד, תביעה אזרחית בשל העובדות שבהן הורשע, השופט או המותב שהרשיעו מוסמכים לדון בה אחרי שפסק הדין הפך חלוט, אם התובע ביקש זאת. לפי סעיף 42ד לפקודת הראיות, בתביעה כזו רואים את הממצאים והמסקנות של המשפט הפלילי כאילו נקבעו במשפט האזרחי.

גם כשהתביעה האזרחית אינה נגררת, הרשעה חלוטה משמשת ראיה לכאורה לממצאי הכרעת הדין (סעיף 42א), והמורשע אינו רשאי לסתור אותם אלא ברשות בית המשפט, כדי למנוע עיוות דין (סעיף 42ג). הכלל חל על הכרעת הדין ולא על גזר הדין.

מתי ונגד מי

התביעה מוגשת אחרי שפסק הדין הפך חלוט, כלומר כשחלף מועד הערעור או שהערעור הוכרע, ורק נגד מי שהורשע. מעורבים נוספים, כמו מעסיק או מבטח, נתבעים בתביעה אזרחית רגילה. המועד והדרך להגשה נקבעו בתקנות, ולפי המידע באתר כל זכות התביעה מוגשת בתוך 90 ימים מהיום שבו פסק הדין הפך חלוט. כשהמועד חלף, אפשר בדרך כלל להגיש תביעה אזרחית רגילה, בכפוף לדיני ההתיישנות.

מה צריך להוכיח

את הנזק: פגיעה גופנית או נפשית, הוצאות רפואיות, אובדן השתכרות, נזק לרכוש וכאב וסבל. את הקשר בין המעשה שבו הייתה ההרשעה לבין הנזק. ואת היקפו, במסמכים רפואיים, בחוות דעת, בתלושי שכר ובקבלות. סכום הפיצוי אינו מוגבל בתקרה.

ההבדל מפיצוי בגזר הדין

בגזר הדין עצמו בית המשפט הפלילי רשאי לחייב את הנאשם לשלם לנפגע פיצוי של עד 258,000 ש״ח בשל כל עבירה (סעיף 77 לחוק העונשין). זה פיצוי מהיר יחסית, אבל מוגבל, והוא אינו שולל תביעה אזרחית. ראו פיצוי לנפגע עבירה בהליך הפלילי.

לנתבע

מי שהורשע אינו יכול, ככלל, לחזור ולהתווכח על ביצוע העבירה. התובע עדיין צריך להוכיח נזק, קשר סיבתי והיקף. בודקים אם הנזק נגרם מהמעשה שבו הייתה ההרשעה או מאירוע אחר, אם חישובי השכר וההוצאות מבוססים, מה נקבע בפועל בהכרעת הדין, למשל כשההרשעה הייתה בעובדות מתוקנות בהסדר טיעון, ואם כבר שולם פיצוי בגזר הדין.

נאשם שזוכה אינו נתבע בתביעה נגררת, ולעיתים הוא זכאי לפיצוי מהמדינה על הוצאות הגנה ועל מעצר. ראו פיצוי לנאשם שזוכה.

מקורות: חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד‑1984, סעיף 77; פקודת הראיות [נוסח חדש], סעיפים 42א–42ד; חוק העונשין, סעיף 77; כל־זכות, "תביעה אזרחית נגררת להרשעה בפלילים".