צו הגנה, צו הטרדה מאיימת ונשק: תפיסה, איסור שנשאר אחרי הצו, והשפעה על הרישיון

צו הטרדה מאיימת

צו למניעת הטרדה מאיימת יכול לאסור על המשיב לשאת או להחזיק נשק, כולל נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת של המדינה (סעיף 5(א)(6) לחוק). כשהצו כולל איסור כזה, בית המשפט רשאי להורות על תפיסת הנשק מיד, ומודיע לפקיד הרישוי, למשטרה, ולפי העניין לצבא או לרשות הביטחון שהמשיב שייך אליה (סעיף 5(ב)). כשבית המשפט נותן צו מהסוג החמור יותר, בלי איסור על נשק, הוא צריך לנמק זאת (סעיף 5(ג)).

צו הגנה

גם צו הגנה יכול לכלול איסור על נשק, והחוק למניעת אלימות במשפחה מסדיר את התפיסה וההודעה לגורמים (סעיף 2ב). ההבדל החשוב: איסור הנשק בצו הגנה ממשיך לעמוד בתוקפו גם אחרי שהצו עצמו פקע, כל עוד בית המשפט לא ביטל אותו לבקשת המחויב בצו (סעיף 5(ב)). בקשה חוזרת לביטול, אחרי שנדחתה, אפשרית רק אחרי שישה חודשים (סעיף 5(ד)). וגם כשהאיסור בוטל, הנשק מוחזר רק עם רישיון תקף, ופקיד הרישוי שומר על סמכותו לפי חוק כלי היריה (סעיף 5(ה)).

נשק מטעם עבודה או צבא

מי שהנשק משמש אותו בעבודה, למשל כמאבטח, או שהוא בשירות מילואים או בכוחות הביטחון, נמצא במצב מורכב במיוחד. בצו הטרדה מאיימת, הממונה עליו רשאי להגיש לבית המשפט בקשה מנומקת לגבי המשך ההחזקה והנשיאה, והדיון מתקיים בנוכחות נציג הגוף (סעיפים 5(ב)(3), 7(ד)). בצו הגנה, ביטול האיסור לגבי מי שנמנה עם כוחות צה״ל אפשרי גם לבקשת מפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה (סעיף 5(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה). ראו צו הטרדה מאיימת ונשק.

הרישיון עצמו

מעבר לצו, פקיד הרישוי רשאי לבטל רישיון בתוך תקופת תוקפו (סעיף 12(א)(3) לחוק כלי היריה), ומקבל הודעה על הצו. על החלטה כזו אפשר להגיש ערר לממונה בתוך 45 ימים (סעיף 12(ג1)). ערר שמשיב לנימוק, ומראה מה השתנה מאז הצו, חזק מערר כללי. ראו ביטול רישיון נשק וצו הגנה ורישיון נשק.

בדיון על הצו

מי שמחזיק נשק צריך לחשוב על זה כבר בדיון על הצו עצמו. אם הצו לא מוצדק, הטענה נגדו היא גם הטענה נגד איסור הנשק. ואם הצו מוצדק בחלקו, אפשר לטעון שאין בסיס לאיסור הנשק דווקא, למשל כשההטרדה הייתה בהודעות ולא הייתה סכנה גופנית. ראו הכנה לדיון.