שני מאגרים
מיולי 2022 חל חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט‑2019, שהחליף את חוק המרשם הפלילי. החוק מבחין בין המרשם הפלילי, שבו נרשמים בעיקר הרשעות ותיקים שהסתיימו בבית המשפט, לבין המרשם המשטרתי, שבו נרשמים בין היתר תיקים שנסגרו בלי כתב אישום. יחד הם נקראים "מידע פלילי". לכל מאגר כללים אחרים לגבי מי מקבל ממנו מידע, מתי המידע מתיישן ומתי הוא נמחק.
מה רשום עליך
הבירור מתחיל בדרך כלל כשמשהו נתקע: משרה, רישיון או ויזה. כל אדם רשאי לעיין במידע הפלילי על עצמו בתחנת משטרה, על גבי מסך, בלי צילום או העתק. עורך דין שמחזיק ייפוי כוח מיוחד יכול לקבל תדפיס. לא פעם מתברר שתיק ישן עדיין מופיע, ולפעמים מתברר שהוא כבר בוטל והבעיה נמצאת במקום אחר.
תיקים שנסגרו
תיק שנסגר בלי כתב אישום נרשם במרשם המשטרתי, אלא אם נסגר בעילה של היעדר אשמה. תיק שנסגר מחוסר ראיות מספיקות או מחוסר עניין לציבור נשאר רשום לתקופה. בעבירות שאינן פשע הרישום מבוטל לפי החוק בתום שבע שנים מיום האירוע, וחמש שנים אצל קטינים, אלא אם אמות המידה שנקבעו מורות אחרת. המשטרה רשאית לבטל רישום מוקדם יותר, לפי אמות מידה שמביאות בחשבון את חלוף הזמן, הגיל, הנסיבות האישיות וחומרת העבירה.
שינוי עילת סגירה
כשתיק נסגר מחוסר ראיות אבל החומר מלמד שלא בוצעה עבירה, או שלא החשוד ביצע אותה, אפשר לבקש מהגורם שסגר את התיק לשנות את העילה להיעדר אשמה. אם הבקשה מתקבלת, התיק יוצא מהמרשם המשטרתי. הבקשה צריכה להישען על הראיות שבתיק. ראו שינוי עילת סגירת תיק.
התיישנות ומחיקה של הרשעות
הרשעה עוברת שני שלבים. בהתיישנות, המידע כבר אינו נמסר לרוב הגופים שהיו רשאים לקבל אותו. אצל בגיר שלא נגזר עליו מאסר ואין לו רישום נוסף, התקופה היא ארבע שנים, וחמש בעבירות מסוימות. עם רישום נוסף התקופה היא שבע שנים, וכשנגזר מאסר היא ארוכה יותר ומחושבת לפי אורך המאסר. במחיקה, בשלב מאוחר יותר, המידע נמסר רק לגופים מעטים שהחוק מונה.
אצל קטינים התקופות קצרות יותר, ובעבירות חמורות במיוחד אין התיישנות ומחיקה. החישוב תלוי בסוג העונש, ברישומים נוספים ובמועד גזר הדין, ולכן עושים אותו לפי הנתונים של כל אדם.
מי רשאי לקבל את המידע
המידע אינו פתוח לציבור. החוק מונה את הגופים שרשאים לקבל אותו ולאילו מטרות, למשל רישיונות, מינויים מסוימים או עבודה עם קטינים. דרישה מאדם להציג מידע פלילי שלא כדין, גם באמצעות שאלון, היא עבירה, והסכמתו אינה מכשירה אותה.
חנינה וקיצור תקופות
נשיא המדינה מוסמך לקצר או לבטל את תקופות ההתיישנות והמחיקה לגבי אדם מסוים. זה מסלול חריג, שמתאים כשיש שיקום ממשי, פגיעה חריגה או צורך דחוף. ראו בקשת חנינה לנשיא המדינה.
בקשה שמוגשת בלי הכנה ונדחית עלולה להקשות על הבקשה הבאה. לכן קודם מעיינים במידע, אוספים את ההחלטות הרלוונטיות, כמו הודעת הסגירה או גזר הדין, ובודקים איזה מידע מגיע בפועל לגוף שמולו יש בעיה.
מקורות: חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט‑2019, סעיפים 1, 3, 4, 19–25, 27, 33, 42.
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית