רישום פלילי ומינוי ציבורי, כהונה או מכרז: מי בודק, מה נבדק, ומה לא נמסר

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים מסדיר שלושה מסלולים שנוגעים לשירות הציבורי: מינוי, כהונה, ומכרז. כל אחד מהם בנוי אחרת.

מינויים

התוספת הראשונה לחוק מונה גורמים שממנים בעלי תפקידים בשירות הציבורי, ומקבלים מידע מהמרשם הפלילי לשם כך (סעיף 11). ביניהם: יושב ראש הכנסת לעניין בחירת נשיא המדינה; הממשלה לגבי מינויים שמוטלים עליה; ועדות המינויים לשופטים, לדיינים ולקאדים; וגורמים במשרדי הממשלה לגבי מינויים שאינם במכרז (התוספת הראשונה, פרט 4).

לצידם מנויים גורמים שהמידע נדרש להם "לשם אינטרס ציבורי חיוני" (פרט 5): נציב שירות המדינה לגבי עובדי המדינה, מנהל לשכת הנשיא, יושב ראש הכנסת ומבקר המדינה לגבי עובדיהם, נציב בתי הסוהר לגבי סוהרים, היועץ המשפטי של רשות מקומית לגבי מינויים בכירים במכרז, ומנהל רשות החברות הממשלתיות לגבי פקידים בכירים. בחלק מהפרטים האלה החוק קובע במפורש שמידע על תיקים תלויים ועומדים יימסר רק כשהוגש בהם כתב אישום.

לגבי חלק מהגורמים, כשהמידע נמסר לשם מתן זכות, ובכלל זה מינוי, נדרשת הסכמה של המועמד (סעיף 11(ו)). והמידע שנמסר לפי סעיף 11 אינו כולל הרשעות שנמחקו (סעיף 11(א)).

כהונה

כשחיקוק קובע פסלות לכהונה ציבורית בשל עבר פלילי, המשטרה מוסרת מידע מהמרשם הפלילי על מי שממלא או נועד למלא את הכהונה, למי שהיועץ המשפטי לממשלה אישר זאת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אחרי שראה שיש לו עניין מוצדק, ואם המבקש אינו מוסמך בחיקוק אחר לשקול את העבר הפלילי (סעיף 13). המידע אינו כולל פרטי רישום שהתיישנו או נמחקו.

זה מסלול חריג, ולא ערוץ פתוח לכל מי שמתעניין בעבר של מועמד. הוא מאפשר, למשל, לגורם שאחראי על הליך בחירה לוודא שמועמד אינו פסול.

מכרזים

המשטרה מוסרת לגוף ציבורי מידע מהמרשם הפלילי על עבירות לפי החיקוקים שמנויים בתוספת הרביעית, לשם התקשרות בחוזה במסגרת מכרז, כשהאדם נתן את הסכמתו (סעיף 14(א)). המידע נוגע למציע, לבעלי השליטה ולנושאי המשרה הרלוונטיים בגוף המציע (סעיף 14(ב)). בחוזים לביצוע עבודה או לרכישת שירותים, הוא יכול לכלול גם את נותני השירות ומבצעי העבודה עצמם, בהסכמתם, ובאופן שנקבע בתקנות (סעיף 14(ג)). גם כאן, לא נמסרים פרטים שהתיישנו או נמחקו.

המידע נמסר לחשב או ליועץ המשפטי של הגוף, ולוועדת המכרזים (סעיף 14(ד)). והגוף שמקבל אותו כפוף לאמות המידה של סעיף 36, וחייב לשקול את המידע לפיהן. ראו איך גוף מוסמך שוקל מידע פלילי.

מה כדאי לבדוק לפני

מי שמתמודד על מינוי או מגיש הצעה במכרז, וקיים לגביו רישום, כדאי שיבדוק מה רשום, אם הרישום התיישן, ואם יש חוק מיוחד שקובע פסלות. ראו איך בודקים מה רשום עליי. וכשיש פסלות, לבדוק אם היא פוקעת עם התיישנות או מחיקה, או נשארת. ראו פקיעת פסלות.

מכתב מקדים

כשהגוף יקבל את המידע ממילא, כדאי להקדים ולהציג את התמונה: מה הייתה העבירה, כמה זמן עבר, מה קרה מאז, ולמה אין לה זיקה לתפקיד. החוק מחייב את הגוף לשקול את השיקום, "ככל שביסס אותו לפניו" (סעיף 36(ב)(4)), ומכתב מסודר עם מסמכים הוא הדרך לבסס.

הודעה על בקשת המידע

מי שזכאי לקבל מידע פלילי לשם מתן זכות, כמו מינוי או כהונה, צריך ככלל למסור למועמד הודעה בכתב על מסירת המידע או על הכוונה לבקש אותו, בסמוך להגשת הבקשה (סעיף 6(א) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). כדאי לשים לב להודעה כזו. היא מסמנת שהרישום עומד להיבחן, וזה הזמן להגיש הסבר בכתב, אם לא הוגש קודם.

מה אסור לשקול

גוף שזכאי לקבל מידע מסוים בלבד, אסור לו להביא בחשבון מידע אחר שאינו זכאי לו, כמו פרט רישום שהתיישן או נמחק, תיק סגור, או תיק שעוכבו בו ההליכים, וגם לא מידע נוסף שקשור אליו (סעיף 38(א)). כשמתברר שהחלטה על מינוי התבססה על מידע כזה, יש בכך עילה להשיג עליה.