גוף שרשאי לקבל את הרישום שלך: מה הוא חייב לשקול, ואיך מציגים לו את התמונה המלאה

סעיף 36 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים נקרא "אמות מידה לשקילת מידע פלילי". הוא חל כשמידע פלילי נמסר לשם מתן זכות או ביטול זכות, לגופים מסוימים שבתוספת הראשונה, לגופים לפי סעיף 12 והתוספת השנייה, או לפי חיקוק אחר. בעבר, גופים רבים שקלו "עבר פלילי" כמקשה אחת. הסעיף מחייב אותם לפרק את השאלה.

השיקולים הבסיסיים

מקבל המידע ישקול את המידע בהתחשב בארבעה דברים (סעיף 36(א)). מהות העבירה וחומרתה, ובכלל זה סוג העבירה והערך החברתי שנפגע. הזמן שחלף מיום ביצוע העבירה. גיל האדם ביום ביצוע העבירה. וקיומם של פרטי רישום פלילי או משטרתי נוספים, מספרם ומהותם.

הזיקה לזכות

נוסף על אלה, מקבל המידע ישקול את הזיקה בין המידע הפלילי לבין הזכות המבוקשת (סעיף 36(ב)). לשם כך הוא בוחן את האינטרס הציבורי שבגללו נמסר המידע; את החובות והאחריות שכרוכים בזכות; את החשש, אם יש, לפגיעה בשלום או בביטחון של אדם, של הציבור או ברכוש; ואת המידע על שיקומו של האדם ועל נסיבותיו האישיות, "ככל שביסס אותן לפני מקבל המידע".

המילים האחרונות חשובות. החוק אינו מטיל על הגוף לחפש בעצמו ראיות לשיקום. הוא מטיל עליו לשקול את מה שהאדם הציג לו. כלומר, מי שאינו מציג דבר, משאיר את הגוף עם המידע הפלילי בלבד.

תיק פתוח

הסעיף כולל גם הגנה מפני שלילת זכות בגלל חקירה. בהיעדר מידע פלילי אחר על אדם, לא תימנע ממנו זכות ולא תבוטל זכות שבידו רק בשל תיק תלוי ועומד שטרם הוגש בו כתב אישום, אלא אם לרישום יש זיקה לזכות, וגם, מפאת חומרת העבירה, לא ראוי לדעת הגורם המחליט שהאדם יחזיק בזכות עד סוף ההליכים (סעיף 36(ד)). ראו תיק תלוי ועומד.

נהלים פנימיים

החוק מוסיף דרישה מוסדית. לגבי חלק מהגופים, מידע פלילי לא יימסר להם אלא אם קבעו הנחיות או נהלים פנימיים לעניין שקילת המידע, לעניין שמירתו ולעניין התחשבות בתיקים תלויים ועומדים (סעיף 5(ג)). וגם כשחיקוק מסמיך גוף לקבל מידע, אין בכך כדי לגרוע מחובתו לשקול אותו לפי אותו חיקוק, בכפוף לסעיף 36 (סעיף 5(ב)). כלומר, לגוף שמקבל מידע יש, או אמורים להיות, כללים כתובים, וכדאי לבקש לראות אותם.

איך מציגים את התמונה

מי שיודע שהגוף יקבל את הרישום, כדאי שיקדים ויגיש מכתב קצר שמתייחס לשיקולים שבחוק. מה הייתה העבירה, ובאילו נסיבות. כמה זמן עבר, ומה קרה מאז. מה היה הגיל אז. האם יש רישומים נוספים, ואם לא, לומר זאת. ולמה הזכות המבוקשת אינה קשורה לעבירה, או, אם היא קשורה, למה אין חשש היום.

ולצרף מסמכים: אישורי עבודה ולימודים לאורך השנים, אישור על השלמת טיפול, תסקיר או חוות דעת, מכתבים ממעסיקים או מגורמים בקהילה. המטרה אינה להסביר שההרשעה לא הייתה צריכה להיות, אלא להראות מה השתנה.

כשהגוף לא שקל

החלטה ששוללת זכות בלי להתייחס לשיקולים של סעיף 36, ובמיוחד בלי להתייחס לשיקום שהוצג, היא החלטה פגיעה. בהליכים מנהליים, אפשר לבקש עיון מחדש או להגיש השגה, וכשאין מנוס, לעתור. ומי שקיבל מידע שאינו זכאי לקבל, אסור לו לשקול אותו בכלל (סעיף 38). ראו שאלות על עבר פלילי.

דוגמה

נניח שמבקש רישיון מקצועי הורשע לפני שמונה שנים, בגיל 19, בעבירת רכוש, ומאז אין לו רישום. הרישיון אינו כרוך בטיפול בכספים. לפי סעיף 36, הגוף צריך לשקול את הזמן שחלף, את הגיל הצעיר, את היעדר רישומים נוספים, ואת הזיקה הרופפת בין העבירה לרישיון. החלטה שמתעלמת מכל אלה ומסתפקת ב"יש עבר פלילי" אינה עומדת בחוק. הדוגמה להמחשה בלבד, וכל גוף כפוף גם לחוק המיוחד שלו.