ייצוג אסירים: עתירות, ועדות שחרורים והליכים מול שב״ס

החלטות שב״ס

החלטות של שירות בתי הסוהר כפופות לחוק, לפקודות ולביקורת שיפוטית. כשהחלטה פוגעת באסיר שלא כדין, אפשר להשיג עליה, אבל צריך לבחור את המסלול הנכון ובסדר הנכון: פנייה לשב״ס, עיון חוזר, ורק אחר כך עתירה.

עתירות אסיר

עתירת אסיר מוגשת לבית המשפט המחוזי שבאזור בית הסוהר, בכל עניין הנוגע למאסר או למעצר: חופשות, ביקורים, העברות, הפרדה, טיפול רפואי ותנאי מחיה. ברוב המקרים צריך קודם לפנות לשב״ס ולמצות את ההליך הפנימי, ועתירה שמוגשת בלי זה עלולה להידחות על הסף. ראו עתירות אסיר.

ועדות שחרורים

אסיר שנשא שני שלישים ממאסרו יכול לבקש שחרור מוקדם על תנאי. הוועדה שוקלת את הסיכון לציבור, את סיכויי השיקום ואת ההתנהגות בכלא, ונשענת על חוות דעת ועל תוכנית שיקום. ההכנה מתחילה חודשים לפני הדיון. ראו ועדת שחרורים.

משמעת, חופשות וסיווג

עבירת משמעת, כמו החזקת טלפון או סירוב לפקודה, נדונה לפני קצין שיפוט בבית הסוהר. מעבר לעונש עצמו היא משפיעה על חופשות, על סיווג ועל ועדת השחרורים. לאסיר יש זכות לשמוע את האישום והראיות ולהתגונן, וכדאי לשקול את ההשלכות לפני שמודים כדי לסיים מהר.

הסיווג קובע את מקום הכליאה, את הזכאות לחופשות ואת ההשתלבות בעבודה ובתוכניות. אפשר לבקש עיון חוזר בהחלטות כאלה ולעיתים לעתור. לא פעם ההחלטה נשענת על מידע מודיעיני שאינו נחשף, וצריך לבנות את התשובה בהתאם.

מסמכים

לבדיקה צריך את ההחלטה בכתב ואת מועד קבלתה, פניות קודמות לשב״ס ותשובות, חוות דעת טיפוליות ודוחות התנהגות ככל שאפשר לקבל, מסמכים מהמשפחה על מגורים ועבודה, ומסמכים רפואיים כשהעניין נוגע לבריאות. בני משפחה יכולים לסייע בהשגת המסמכים, אבל ההחלטה על הדרך היא של האסיר.