עורך דין נהיגה בשכרות: בדיקת ינשוף, פסילה וכתב אישום

תחילת התיק

התיק נפתח לרוב במחסום או בעצירה אקראית, ולפעמים אחרי תאונה או נהיגה שמשכה תשומת לב. שוטר רשאי לדרוש בדיקת נשיפה גם בלי חשד. אם התוצאה גבוהה מהרף, נפתח תיק.

הרף אינו אחיד. לנהג חדש, לנהג שטרם מלאו לו 24, ולמי שנוהג ברכב ציבורי או ברכב מסחרי כבד, הרף הוא 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, נמוך בהרבה מהרף הכללי.

בדיקת הינשוף והתיעוד

כדי שהתוצאה תשמש ראיה, הבדיקה צריכה להיעשות במכשיר מאושר, תקין ומכויל, בידי מפעיל מוסמך, אחרי זמן ההמתנה הנדרש ועם תיעוד מלא. לצידה ממלאים השוטרים טופס סימני שכרות: הליכה, דיבור, ריח ועיניים. פער בין תוצאה גבוהה לבין טופס שמתאר נהג תקין, או להפך, דורש הסבר.

בחומר החקירה בודקים את עילת העצירה ומה נרשם עליה, אם הנהג קיבל הסבר על הבדיקה ועל משמעות הסירוב, את שעות העצירה והבדיקה ואת זמן ההמתנה, את תעודת הבדיקה עם התוצאות, הודעות השגיאה ומספר הנשיפות, את הכיול והתחזוקה של המכשיר ואת הסמכת המפעיל, ואת מצלמות הגוף אם היו.

פסילה מנהלית

בתיקי שכרות קצין משטרה פוסל בדרך כלל את הרישיון עוד לפני הדיון בבית המשפט, אחרי שימוע שבו אפשר לטעון נגד הפסילה. לאחר מכן אפשר לבקש מבית המשפט לתעבורה לבטל אותה. בית המשפט בוחן את חוזק הראיות לכאורה ואת השאלה אם הביטול יפגע בביטחון הציבור. בגזר הדין אפשר לבקש שבית המשפט יתחשב בתקופה שבה הנהג כבר היה פסול, אף שאינו חייב לנכות אותה.

בבית המשפט

בדיון הראשון אפשר לכפור, להודות או לבקש זמן לעיון בחומר. את ההחלטה מקבלים אחרי שבודקים את החומר. סעיף 39א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום של שנתיים, וארבע שנים כשהנהג הורשע בעבירה כזו בשנה שקדמה, ובית המשפט רשאי לקצר רק בנסיבות מיוחדות שיפרט. המחלוקת היא לכן על אחת משתי שאלות: אם העבירה הוכחה, ואם כן, כמה מעבר למינימום. בשאלה השנייה נשקלים העבר התעבורתי, הנסיבות האישיות והתלות ברישיון לפרנסה.