נהיגה בשכרות בפעם השנייה: פסילות המינימום לנהג חוזר, ומה עדיין אפשר לטעון

פסילת המינימום על נהיגה בשכרות היא שנתיים. כשהנהג כבר הורשע בעבירה כזו בשנה שקדמה לעבירה החדשה, המינימום הוא ארבע שנים, ובית המשפט רשאי לקצר רק בנסיבות מיוחדות שיפרט (סעיף 39א לפקודת התעבורה). כשההרשעה הקודמת מוקדמת יותר, חל המינימום הרגיל, והעבר נשקל בעונש.

עבריין חוזר

סעיף 40א מוסיף שכבה. מי שהורשע בעבירה מהרשימה שבו, ובהן נהיגה בשכרות, גרימת מוות ברשלנות, הפקרה ונהיגה בזמן פסילה, ובעשר השנים שקדמו לה כבר הורשע לפחות פעמיים באחת מהן, צפוי לפסילה של עשר שנים לפחות. מי שנפסל כך והורשע שוב בעבירה כזו שעבר בתקופה שממועד הפסילה ועד שנתיים אחרי חידוש הרישיון, צפוי לפסילה לצמיתות. כמה עבירות באירוע אחד נחשבות לעבירה אחת לעניין הספירה (סעיף 40א(ד)). בית המשפט רשאי לקצר את הפסילות האלה בנסיבות מיוחדות, ורק כששוכנע שאין בהמשך הנהיגה סכנה לציבור (סעיף 40א(ג)).

איך מחשבים

הקובע הוא מועד ההרשעה הקודמת ביחס למועד העבירה החדשה, וסוג העבירות שבגיליון. טעות בתאריך אחד מעבירה תיק ממסלול של שנתיים למסלול של ארבע, או ממסלול רגיל למסלול של עשר שנים, ולהפך. לכן הבדיקה הראשונה היא של הגיליון: תאריכים, סוגי עבירות, מה בדיוק נרשם, והאם כמה עבירות היו באירוע אחד.

לצד זה בודקים את הראיות לעבירה החדשה בדיוק כמו בפעם הראשונה. ראו ראיות בתיק ינשוף. בנהג חוזר בית המשפט נוטה פחות לבטל פסילה מנהלית, אבל אפשר לבקש, בבקשה מבוססת. ראו פסילה מנהלית.

הטיעון לעונש

טענת נסיבות מיוחדות מתקבלת לעיתים רחוקות, ורק עם תשתית מתועדת. מה שנשקל הוא טיפול בהתמכרות שמוכח במסמכים, שינוי ממשי באורח החיים, והתלות של הנהג ושל משפחתו ברישיון.

ומי שכבר פסול צריך לדעת שנהיגה בזמן פסילה היא עבירה נפרדת, שעונשה המרבי שלוש שנות מאסר (סעיף 67), והיא עצמה ברשימת העבירות של סעיף 40א. ראו נהיגה בזמן פסילה.