נהיגה בזמן פסילה: מה צריך להוכיח, ומה בודקים בתיק

סעיף 67 לפקודת התעבורה עוסק במי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה, והוא נוהג כל עוד הפסילה בתוקף. העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר, קנס או שניהם. אותו סעיף חל על נהיגה בניגוד לתנאים שנוספו ברישיון, ועל שימוש ברכב בניגוד להודעה או לצו של איסור שימוש. העבירה גם נמנית ברשימת העבירות שנספרות לפסילה של עשר שנים לעבריין חוזר (סעיף 40א).

הידיעה

המילים "שהודע לו" הן לב התיק. כשהנהג נכח בדיון שבו נפסל, הידיעה בדרך כלל אינה במחלוקת. השאלה מתעוררת כשהפסילה ניתנה בהיעדרו.

החוק קובע שני מצבים שבהם רואים נהג כמי שידע. הראשון: נהג שזומן לקצין משטרה ולא הופיע, והקצין פסל אותו בהיעדרו (סעיף 47(ו)). השני: הודעה על פסילה בגזר דין, או על פסילה עד תום ההליכים, שנשלחה בדואר רשום (סעיף 239ב לחוק סדר הדין הפלילי). החזקה הזו חלה רק כשהתקיימו תנאיה, ובהם שחלפו 15 ימים מהמשלוח, שהנאשם הוזמן לדיון, שבהזמנה הייתה אזהרה שעשויה להתקבל החלטה על פסילה והודעה על החזקה, ושטופס אישור המסירה מולא כנדרש. גם כשהם התקיימו, הנאשם יכול להוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו, ולא משום שנמנע מלקבל אותה.

לכן בחומר החקירה מחפשים קודם את ההחלטה על הפסילה ואת הדרך שבה נמסרה: הזמנה, תוכן האזהרה, תאריכים ואישור הדואר.

תוקף הפסילה

פסילה שכבר הסתיימה, או שעוד לא התחילה, אינה פסילה בתוקף. פסילה שקבע בית המשפט מתחילה ביום גזר הדין, אם לא הורה אחרת, אבל בחישוב התקופה לא נמנים הימים שעד מסירת הרישיון (סעיף 42). מי שלא הפקיד את הרישיון עלול לגלות שהפסילה שלו ארוכה ממה שחשב.

ההליך

בעצירה, ברחוב או בעקבות מצלמה, מתברר שהנהג פסול. הוא נחקר באזהרה, והשאלה "ידעת שאתה פסול?" תופיע בחקירה כמעט בוודאות. ראו חקירה באזהרה. לעיתים התביעה מבקשת גם פסילה עד תום ההליכים.

במקביל, קצין משטרה רשאי במקרים מסוימים לתת הודעת איסור שימוש ברכב (סעיף 57א), ובית המשפט רשאי לתת בגזר הדין צו איסור שימוש עד 120 ימים (סעיף 57ג). כשהרכב אינו של הנהג, לבעליו יש טענות משלו. ראו השבתת רכב.

כשהעובדות אינן במחלוקת, הטיעון לעונש עוסק בנסיבות: למה נהג, מה מצבו היום, והאם יש חלופה למאסר בפועל. ראו עבודות שירות ושל״צ.