פסילה מנהלית: מה קורה אחרי שהשוטר לוקח את הרישיון, ואיך מבקשים לבטל

שוטר שיש לו יסוד סביר להניח שנהג עבר לעיניו עבירה מהתוספת הרביעית לפקודת התעבורה, או גרם לתאונה שבה נהרג או נחבל אדם או ניזוק רכוש, רשאי ליטול את רישיונו. הוא נותן אישור על הנטילה וזימון לקצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה בתוך שלושה ימים, ועד מועד הזימון האישור משמש כרישיון (סעיף 47(ב), (ג)).

אצל הקצין

הקצין מחליט לפי סוג האירוע, וכשיש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום (סעיף 47(ה)). בתאונה שבה נהרג אדם הוא פוסל ל־90 ימים. בתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש הוא רשאי לפסול ל־60 ימים, ובעבירה מהתוספת הרביעית, ובהן נהיגה בשכרות, ל־30 ימים. בשני המקרים האחרונים זו סמכות שבשיקול דעת, ולכן לשימוע יש משמעות. כדאי להגיע אליו עם מסמכים על התלות ברישיון ועל עבר הנהיגה, ולטעון לפסילה קצרה יותר או לאי פסילה. כשהקצין שוכנע שלא יוגש כתב אישום, הוא מחזיר את הרישיון (סעיף 47(יא)).

מי שלא מגיע לזימון עלול להיפסל בהיעדרו, ומאותו מועד רואים אותו כמי שהודע לו על הפסילה (סעיף 47(ו)). נהיגה אחר כך היא נהיגה בזמן פסילה. ראו נהיגה בזמן פסילה.

הפסילה מתחילה ממתן ההחלטה, אבל הימים שעד מסירת הרישיון לרשות אינם נמנים (סעיף 47(ז), (ח)). מי שמחזיק את הרישיון בבית מאריך את הפסילה של עצמו.

בקשה לבית המשפט

מי שנפסל רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה. בית המשפט שומע את התביעה או שוטר, ורשאי לבטל, בתנאים או בלעדיהם, כששוכנע שהביטול לא יפגע בביטחון הציבור (סעיף 48). הוא גם רשאי להאריך את הפסילה עד גמר הדין (סעיף 47(ט)).

הבקשה אינה הדיון על האשמה. בית המשפט בוחן בה את הראיות לכאורה ואת המסוכנות. טענות שמתאימות לה הן פגם בבדיקה, בזמנים, במכשיר או בזיהוי הנהג; עבר נהיגה נקי או ארוך בלי עבירות חמורות; ופגיעה חריגה, כמו תלות ברישיון לפרנסה או לטיפול בבן משפחה, עם מסמכים. לעיתים בית המשפט מבטל בתנאים, למשל נהיגה לצורכי עבודה בלבד. כשהתביעה מבקשת פסילה עד תום ההליכים (סעיף 46), הדיון הזה חשוב עוד יותר.

בגזר הדין אפשר לבקש שבית המשפט יתחשב בתקופה שבה הנהג כבר היה פסול.