נהיגה בזמן פסילה: ידיעה, מסירה כדין והעונש

העבירה והעונש

לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, מי שהודע לו שנפסל ונוהג כל עוד הפסילה בתוקף צפוי לעונש מרבי של שלוש שנות מאסר. בתי המשפט רואים בעבירה הפרה של החלטה ולא רק עבירת תנועה, ומטילים בדרך כלל גם פסילה נוספת. העבירה שונה מנהיגה ברישיון שפג תוקפו, שהיא עבירה אחרת וקלה יותר.

השאלות העובדתיות

השאלה הראשונה היא ידיעה: אם הנהג ידע שהוא פסול, למשל כשהפסילה ניתנה בהיעדרו. השנייה היא מסירה: אם ההחלטה נמסרה כדין ובאיזו דרך. החוק קובע חזקת מסירה להודעה שנשלחה בדואר רשום בתנאים מסוימים, אבל לחזקה הזו יש תנאים שצריך לבדוק. בנוסף בודקים מתי הופקד הרישיון ומאיזה מועד נספרת הפסילה, אם בזמן הנהיגה הפסילה עוד הייתה בתוקף, ומי נהג בפועל.

ההליך

נהג שנתפס בזמן פסילה מקבל הזמנה לדין, והרכב עלול להיות מושבת לתקופה. לעיתים המשטרה מבקשת גם מעצר או תנאים מגבילים. אחרי עיון בחומר מחליטים אם יש טענה שהעבירה לא הוכחה, או שהמחלוקת היא על העונש. בטיעון לעונש נשקלים הסיבה לנהיגה, כמו מצב חירום, העבר התעבורתי, משך הפסילה המקורית וההשלכות על המשפחה והעבודה.

עד שהעניין מתברר לא נוהגים. נהיגה נוספת בזמן ההליך מחמירה את המצב מאוד. כדאי לאסוף כל מסמך על הפסילה המקורית: ההחלטה, ההודעה ואישור ההפקדה.