בקשת רשות ערעור פלילית: "גלגול שלישי" לבית המשפט העליון, מתי היא נדרשת, ולמה רובן נדחות

סעיף 41 לחוק בתי המשפט מבחין בין שני מצבים. פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לבית המשפט העליון, בזכות (סעיף 41(א)). אבל פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור ניתן לערעור לבית המשפט העליון רק אם ניתנה רשות לכך, מנשיא בית המשפט העליון, משופט אחר שהנשיא קבע, או מבית המשפט העליון (סעיף 41(ב)).

מי צריך רשות

כל מי שהתיק שלו נפתח בבית משפט השלום. הערעור הראשון, לבית המשפט המחוזי, הוא בזכות. הערעור השני, לבית המשפט העליון, הוא "גלגול שלישי", ודורש רשות. במקרים כאלה, הבקשה מכונה רע״פ: רשות ערעור פלילי.

אותו כלל חל גם על התביעה. כשבית המשפט המחוזי קיבל ערעור של נאשם, והמדינה רוצה להשיג על כך, גם היא צריכה רשות.

למה רובן נדחות

ההיגיון של המערכת הוא שכל נאשם זכאי לבדיקה אחת של ערכאת ערעור. בית המשפט העליון אינו נוהג לשמש ערכאה שלישית שבודקת שוב את אותן טענות. בפועל, רשות ניתנת בדרך כלל במקרים חריגים: כשהתיק מעורר שאלה משפטית עקרונית, שחשיבותה חורגת מעניינו של הנאשם, או כשיש חשש של ממש לעיוות דין או לאי צדק. בקשה שחוזרת על הטענות שנדחו במחוזי, בלי להראות למה התיק חריג, צפויה להידחות.

ערעור על חומרת העונש בלבד, בגלגול שלישי, הוא המקרה הקשה ביותר. רק במקרים נדירים בית המשפט העליון מתערב בעונש בשלב כזה.

איך נראית בקשה שיש לה סיכוי

היא מזהה שאלה משפטית מוגדרת. לא "בית המשפט טעה בהערכת הראיות", אלא, למשל, איך יש לפרש סעיף מסוים בחוק, או האם עיקרון מסוים חל במצב שבו התיק נמצא. היא מראה שהשאלה מתעוררת גם בתיקים אחרים, ושיש בה מחלוקת או חוסר בהירות. או, לחלופין, היא מראה שבמקרה המסוים קרה משהו שמעורר חשש ממשי לעיוות דין, ושאין דרך אחרת לתקן אותו.

הבקשה כתובה בתמציתיות. היא אינה חוזרת על כל טיעוני הערעור, אלא מתמקדת בשאלה שמצדיקה רשות.

מועדים

בקשת רשות ערעור מוגשת באותה תקופה שבה מוגש ערעור: 45 ימים מיום מתן פסק הדין. אם הרשות ניתנה, הודעת הערעור מוגשת בתוך 30 ימים מיום מתן הרשות (סעיף 199 לחוק סדר הדין הפלילי). בית המשפט רשאי להאריך מועדים (סעיף 201). ראו הארכת מועד לערעור.

לעיתים, כשבית המשפט העליון סבור שהבקשה מצדיקה זאת, הוא דן בה "כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פיה", ומכריע בערעור עצמו באותו הליך.

עיכוב ביצוע

הגשת בקשת רשות ערעור אינה מעכבת את ביצוע העונש. מי שנגזר עליו מאסר, ורוצה שהמאסר לא יתחיל עד ההכרעה בבקשה, צריך לבקש עיכוב ביצוע. ובשלב הזה, כשהסיכוי לקבל רשות נמוך מטבעו, גם עיכוב הביצוע קשה יותר להשגה. ראו עיכוב ביצוע עונש מאסר.

כשהבקשה נדחתה

פסק הדין סופי. מה שנשאר: בקשה למשפט חוזר, כשמתגלה ראיה חדשה או חשש של ממש לעיוות דין (סעיף 31 לחוק בתי המשפט), ובקשת חנינה. ראו משפט חוזר וחנינה.

לפני שמגישים

כדאי לקבל הערכה כנה של הסיכויים. בקשת רשות ערעור היא הליך שעולה כסף וזמן, והיא כמעט אף פעם אינה "הזדמנות נוספת" לטעון את אותו דבר. לפעמים התשובה הנכונה היא לא להגיש. לפעמים יש שאלה משפטית אמיתית, וכדאי מאוד. ראו ערעור פלילי.