שני המונחים מתבלבלים לא פעם, וגם עם "עבודות שירות". כדאי להפריד: עבודות שירות הן דרך לרצות עונש מאסר, מחוץ לכלא. ראו עבודות שירות. צו מבחן הוא פיקוח של שירות המבחן לתקופה מסוימת, לרוב עם טיפול. שירות לתועלת הציבור, של״צ, הוא עבודה בהתנדבות, בשעות הפנאי, במספר שעות שנקבע.
צו מבחן
סעיף 1 לפקודת המבחן מאפשר לבית המשפט, כשהאישום הוכח, ובהתחשב באופי הנאשם, בעברו, בגילו, בתנאי ביתו, בבריאותו, בטיב העבירה ובנסיבות מקילות, להעמיד אותו במבחן. אפשר לעשות זאת יחד עם הרשעה, לבד או בצירוף עונשים כמו עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס או של״צ. ואפשר לתת צו מבחן בלי הרשעה, כשאין על הנאשם מאסר על תנאי שאפשר להפעיל בשל העבירה הזו (סעיף 1(2)).
תקופת הצו היא לפחות שישה חודשים, ולא יותר משלוש שנים (סעיף 4(א)). במהלכה, הנבחן נמצא בפיקוח של קצין מבחן (סעיף 4(ב)). הצו יכול לכלול תנאים לגבי מגורים, טיפול רפואי, ותנאים אחרים שנועדו לשיקום ולמניעת עבירות נוספות (סעיפים 5, 6).
שני תנאים מוקדמים: תסקיר בכתב של קצין מבחן (סעיף 2), והסכמה של הנאשם, אחרי שבית המשפט הסביר לו בלשון פשוטה את משמעות הצו ואת התוצאות של אי עמידה בו (סעיף 3).
שירות לתועלת הציבור
סעיף 71א לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט שהרשיע נאשם, ולא הטיל עליו מאסר בפועל, לחייב אותו בצו לבצע, בשעות הפנאי ובלי שכר, שירות לתועלת הציבור, לתקופה ולמספר שעות שייקבעו. אפשר לתת צו כזה גם בלי הרשעה, עם צו מבחן או בלעדיו (סעיף 71א(ב)).
גם כאן נדרש תסקיר שמראה שנעשו סידורים לפי תוכנית מפורטת (סעיף 71א(ג)), וגם כאן נדרשת נכונות של הנאשם (סעיף 71א(ה)). השירות נעשה בפיקוח קצין מבחן (סעיף 71א(ו)). תקופת הצו עד שנה, ובית המשפט רשאי להאריך מנימוקים מיוחדים, בלי להגדיל את מכסת השעות (סעיף 71ב(א)). ואפשר לבקש לשנות את הצו, לבקשת קצין המבחן או הנידון (סעיף 71ב(ב)).
בלי הרשעה
צו מבחן או של״צ בלי הרשעה הם הדרך שבה בית המשפט מסיים תיק בלי להרשיע. צו מבחן שניתן בלי הרשעה לא גורר תוצאות של הרשעה לשום עניין, אלא אם נקבע אחרת בחוק (סעיף 9(א) לפקודה), וצו של״צ בלי הרשעה דינו לעניין זה כדין צו מבחן (סעיף 71א(ב)). ראו סיום הליך בלי הרשעה ורישום של אי הרשעה.
טיפול בסמים ובאלימות במשפחה
שני סעיפים מיוחדים בחוק העונשין. כשנאשם שהורשע משתמש בסמים, בית המשפט רשאי לתת צו מבחן שבמסגרתו יעבור טיפול בקהילה, וגם בלי הרשעה, אף אם תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי שאפשר להפעיל (סעיף 82). וכשנאשם נוהג באלימות כלפי בן משפחה, בית המשפט רשאי לתת צו מבחן עם טיפול בקהילה, גם בלי הרשעה (סעיף 86).
חריגה מהמתחם
צו מבחן הוא גם הכלי שבאמצעותו בית המשפט חורג ממתחם העונש ההולם בשל שיקום (סעיף 40ד(א)). ראו מתחם העונש ההולם.
הפרה
כשנבחן לא ממלא הוראה של צו המבחן, בית המשפט שנתן את הצו רשאי, בהתחשב בזמן שעבר, באופן שבו עמד במבחן ובנסיבות ההפרה: להזהיר אותו; להטיל קנס, והצו ממשיך; או לבטל את הצו ולהטיל עונש על העבירה המקורית. ואם הצו ניתן בלי הרשעה, להרשיע אותו ולהעניש (סעיף 20). כלומר, מי שקיבל צו מבחן בלי הרשעה, ולא עמד בו, עלול לאבד את אי ההרשעה.
אותו הדין בעבירה נוספת בתקופת הצו (סעיפים 14–17), ובשל״צ: מי שלא מילא את צו השירות, עלול לראות את הצו מבוטל, ובמקומו עונש על העבירה המקורית, והרשעה אם לא הורשע (סעיף 71ד).
פיצוי
עם צו מבחן, בית המשפט רשאי לחייב את הנבחן לשלם פיצוי לנפגע, וגם הוצאות (סעיף 11 לפקודה).
בפועל
הצלחה בצו מבחן או בשל״צ דורשת מחויבות אמיתית: להגיע לפגישות, להשתתף בטיפול, לבצע את השעות. שירות המבחן מדווח לבית המשפט, וההמלצות שלו משפיעות. מי שמבקש צו כזה בטיעונים לעונש, צריך להגיע עם תוכנית ועם נכונות. ראו תסקיר שירות המבחן.
מקורות
- פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ״ט–1969, סעיפים 1–6, 9, 11, 14–20
- חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיפים 40ד, 71א–71ד, 82, 86
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית