לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי, בית המשפט שהרשיע נאשם רשאי, לפני גזר הדין, לבטל את ההרשעה ולהסתפק בצו מבחן, בצו שירות לתועלת הציבור או בהתחייבות להימנע מעבירה. חוק העונשין מאפשר את הצווים האלה גם בלי הרשעה: שירות לתועלת הציבור (סעיף 71א(ב)), התחייבות לתקופה של עד שנה (סעיף 72(ב)), וצו מבחן, לרבות עם טיפול למשתמשים בסמים או לאלימות במשפחה (סעיפים 82, 86).
הלכת כתב
בע״פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל (1997) קבע בית המשפט העליון שהימנעות מהרשעה היא חריג, שאפשרי כשמתקיימים שני תנאים: ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, וסוג העבירה ונסיבותיה מאפשרים לוותר על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. בעבירות חמורות, או בנסיבות מחמירות, הסיכוי קטן מאוד.
המשמעות המעשית היא שטענה כללית ש"הרשעה תפגע בי" אינה מספיקה. צריך נזק קונקרטי ומתועד: מכתב ממעסיק, דרישות של לשכה מקצועית או רשות רישוי, תוכנית לימודים, או דרישות של מקצוע עתידי. ולצידו תהליך שיקומי שכבר קרה: טיפול, עבודה יציבה, לקיחת אחריות והבנת הנזק, ופיצוי לנפגע כשהוא רלוונטי. עבר נקי, גיל צעיר, אירוע חד פעמי ונזק מוגבל תומכים בבקשה.
התסקיר והתזמון
בית המשפט רשאי לבקש תסקיר של קצין מבחן לפני גזר הדין (סעיף 37 לחוק העונשין), ובבקשות לאי הרשעה התסקיר הוא בדרך כלל מרכזי. ראו תסקיר שירות המבחן. את הבקשה מתכננים מוקדם, לעיתים כבר במשא ומתן על הסדר טיעון, כשהתביעה מסכימה לא להתנגד או לטעון באופן מוגבל. ראו הסדר טיעון. בקשה שמוגשת בסוף ההליך בלי הכנה מצליחה לעיתים רחוקות.
מה נרשם
צו מבחן, צו שירות לתועלת הציבור או התחייבות שניתנו לבגיר בלי הרשעה נרשמים במרשם הפלילי, אבל המידע עליהם נמסר רק לגופים מצומצמים שהחוק מונה, והרישום מתיישן ביום מתן ההחלטה (סעיף 17 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). אחרי הרשעה, תקופת ההתיישנות נמדדת בשנים. ראו התיישנות ומחיקה של רישום.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיף 192א
- חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיפים 37, 71א(ב), 72(ב), 82, 86
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, סעיף 17
- ע״פ 2083/96 כתב נ׳ מדינת ישראל, פ״ד נב(3) 337 (1997)
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית