התיישנות ומחיקה של הרשעה: כמה זמן זה לוקח, ומה משתנה בכל שלב

תקופות ההתיישנות לבגירים (סעיף 19 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים):

• בלי מאסר ובלי רישום נוסף: 4 שנים, ו־5 בעבירות מין, אלימות או לפי פקודת הסמים.
• בלי מאסר, עם רישום נוסף: 7 שנים.
• מאסר של עד 5 שנים: 7 שנים בתוספת תקופת המאסר.
• מאסר של יותר מ־5 שנים: 10 שנים בתוספת תקופת המאסר.

"מאסר" כולל מאסר על תנאי שהופעל. התקופה נמנית מיום פסק הדין גם כשהוגש ערעור, היא אינה מסתיימת לפני שהעונש כולו רוצה, ועונש שהופחת או הומר נחשב כפי שהופחת (סעיף 18).

תקופות המחיקה נמנות מתום ההתיישנות (סעיף 21(א)): 4 שנים בלי מאסר ובלי רישום נוסף, ו־5 בעבירות מין, אלימות או סמים; 7 שנים עם רישום נוסף או במאסר של עד 5 שנים; 10 שנים במאסר של יותר מ־5 שנים (סעיף 22). כשאדם הורשע שוב בתקופת המחיקה, כל פרטי הרישום נמחקים יחד, בתום התקופה המאוחרת ביותר (סעיף 21(ג)).

מה משתנה

אחרי ההתיישנות המידע כבר אינו נמסר לרוב הגופים שהיו רשאים לקבל אותו, למשל לצורך רישיונות ומינויים מסוימים, וגם לא לנותן זכות במדינה זרה לפי בקשת האדם (סעיף 15(א)). גופי אכיפה וגופים מצומצמים נוספים ממשיכים לראות אותו. אחרי המחיקה ההרשעה נחשבת מחוקה, והמידע נמסר רק לגורמים מעטים מאוד שהחוק מונה, בחלקם רק מטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 21(ב)).

צו מבחן, של״צ או התחייבות שניתנו לבגיר בלי הרשעה הם מקרה אחר: הם נמסרים מלכתחילה לגופים מצומצמים, והרישום שלהם מתיישן ביום ההחלטה (סעיף 17), ונמחק כעבור חמש שנים. ראו אי הרשעה.

בעבירות מסוימות אין התיישנות ואין מחיקה כלל, ובהן עבירות שאינן מתיישנות גם לעניין העמדה לדין ועבירות חמורות שנגזר בהן מאסר ממושך (סעיף 24). ונשיא המדינה רשאי לקצר או לבטל תקופות התיישנות ומחיקה של אדם מסוים (סעיף 25). ראו בקשת חנינה.

חישוב נכון

החישוב נעשה מהמידע עצמו: תאריך פסק הדין, העונש, ורישומים נוספים. ראו איך בודקים מה רשום עליי. הטעויות הנפוצות הן לספור מיום העבירה, או לשכוח מאסר על תנאי שהופעל. תיקים סגורים במרשם המשטרתי כפופים לכללים אחרים. ראו מרשם פלילי לעומת מרשם משטרתי.