חקירה באזהרה או עדות פתוחה: מה ההבדל, ולמה זה משנה

עד חייב להשיב נכונה על שאלות החוקר, למעט שאלות שהתשובה עליהן עלולה להעמיד אותו בסכנת אשמה פלילית (סעיף 2(2) לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות)). החריג הזה חל על כל נחקר, ולא רק על חשוד. חשוד, לעומתו, שומע בתחילת החקירה מהו החשד ומוזהר שאינו חייב לומר דבר, שדבריו יירשמו ושהם עשויים לשמש ראיה. משם השם "חקירה באזהרה".

בשני המקרים ההודעה נרשמת, נקראת לפני הנחקר והוא מתבקש לחתום עליה (סעיף 3). גם הודעה של עד אינה נעלמת: לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, בתנאים מסוימים היא יכולה לשמש בבית המשפט גם כשהעד מעיד אחרת.

כשעדות הופכת לחקירה

הזמנה "רק למסור עדות" נשמעת פשוטה, אבל לא פעם אותו אדם הוא גם עד לאירוע וגם מי שעשוי להיות מעורב בו. השאלות משתנות באמצע: איפה היית, למה הטלפון שלך היה שם, מי עוד ידע. כשהחוקר מתחיל לחשוד בנחקר, עליו לעצור, להודיע על החשד ולהזהיר אותו.

אם זה לא קורה והשאלות מכוונות אליך, מותר לשאול ישירות אם אתה נחקר כחשוד. אם כן, זה הזמן לבקש להיוועץ בעורך דין לפני שממשיכים. לפי הלכת יששכרוב (ע״פ 5121/98), כשנחקר לא הוזהר כראוי על זכויותיו, ובהן הזכות להיוועץ, בית המשפט רשאי לפסול הודאה שמסר, אם קבלתה תפגע באופן מהותי בזכות להליך הוגן.

הרישום

חקירה באזהרה פותחת תיק שבו הנחקר חשוד. אם התיק נסגר בלי כתב אישום, הוא נרשם במרשם המשטרתי לתקופה, אלא אם נסגר בעילה של היעדר אשמה (סעיף 27 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים). עדות כעד אינה יוצרת רישום כזה. מי שנחקר באזהרה והתיק שלו נסגר צריך לכן לבדוק באיזו עילה. ראו מרשם פלילי לעומת מרשם משטרתי ושינוי עילת סגירה.

בפועל

השאלה "אני מוזמן כעד או כחשוד?" שייכת לשיחת הזימון. כשיש ספק, למשל כשאתה מכיר את המעורבים, היית במקום או קשור לעניין בדרך אחרת, עדיף להתכונן כמו לחקירה באזהרה. ראו זומנתי לחקירה במשטרה. גם עד רשאי שלא לענות על שאלה מפלילה, וכדאי לומר זאת במפורש במקום לנסות להתחמק או לשקר.