נשאלת על עבר פלילי בראיון, בטופס או בשאלון: מה מותר לשאול, ומה אינך חייב לגלות

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים מתייחס לשאלה הזו משני כיוונים. מצד השואל: אסור לדרוש מידע פלילי שלא לפי החוק, ואסור לשקול מידע שאינו זכאי לקבל. מצד הנשאל: יש מידע שאינו חייב לגלות, ולא יישא באחריות על כך שלא גילה.

מה אסור לשאול

מידע פלילי חסוי, ואסור לדרוש אותו, במישרין או בעקיפין, שלא לפי החוק, גם בתצהיר, בהצהרה או בשאלון (סעיף 3). ומי שדרש מידע פלילי שלא כדין, צפוי לשנת מאסר, ולשנתיים כשהדרישה הייתה לשם העסקה או לשם החלטה בעניין האדם (סעיף 42(א)). כלומר, שאלון של מעסיק רגיל ששואל "האם הורשעת אי פעם" הוא בעצמו בעייתי. ראו מעסיק דורש תעודת יושר.

מה אינך חייב לגלות

סעיף 37(א) קובע שאדם אינו חייב לגלות מידע פלילי על עצמו, שהוא אחד מאלה, למי שאינו זכאי לקבל את המידע לפי החוק: פרט רישום שהתיישן או שנמחק; תיק סגור; ותיק שעוכבו בו ההליכים. וסעיף 37(ב) מוסיף: על אף כל חובה מכוח דין או הסכם, הנשאל לא יישא באחריות פלילית או אחרת בשל כך שלא מסר מידע כזה.

המשמעות: מי שהרשעתו התיישנה, ומי שיש לו רק תיק סגור, יכול לענות לשאלה כאילו אין לו רישום, כשהשואל אינו זכאי לקבל את המידע. ההגנה הזו גוברת גם על סעיף בחוזה או בטופס שמחייב "גילוי מלא".

מה הסעיף אינו מכסה

סעיף 37 מונה רשימה מסוימת. הוא אינו מזכיר הרשעה שעדיין לא התיישנה, ואינו מזכיר תיק תלוי ועומד. זה אינו אומר שחייבים לספר עליהם לכל מי ששואל, כי עדיין אסור לשואל שאינו מוסמך לדרוש אותם. אבל זה אומר שההגנה המפורשת של "לא תישא באחריות" אינה חלה עליהם. במצבים כאלה, הדרך הנכונה היא לא לשקר, אלא לבדוק אם השואל רשאי לשאול, ואם לא, לסרב לענות על השאלה. ראו תיק תלוי ועומד.

מה אסור לשקול

מי שאינו זכאי לקבל מידע פלילי מסוים, ובכלל זה על פרט רישום שהתיישן או נמחק, על תיק סגור, על תיק שעוכבו בו ההליכים או על תיק תלוי ועומד, לא יביא אותו בחשבון בקבלת החלטה, וגם לא מידע נוסף שקשור אליו (סעיף 38(א)). ומי שמביא בחשבון מידע שאינו זכאי לקבל, עובר עבירה (סעיף 42(ב)).

החריג: כשהדבר דרוש לשם הגנה על אדם שהמידע עליו או על בן משפחתו, על קטין או על חסר ישע, לשם אבחון שלהם או טיפול בהם (סעיף 38(ב)).

כשהשואל כן רשאי

יש גופים שרשאים לקבל מידע: גופים בתוספת הראשונה, גורמים שמקבלים מידע לשם מתן זכות בהסכמה, ומוסדות שעובדים עם ילדים. מולם, ההגנה של סעיף 37 אינה חלה, כי הם "זכאים לקבל את המידע". אבל גם הם מקבלים את המידע בדרך שקבע החוק, מהמשטרה, ולא בשאלון שממלא המועמד. ראו מי רשאי לקבל מידע ועבודה עם ילדים.

מה עושים בפועל

כשהשאלה מופיעה בטופס של מעסיק רגיל, אפשר להשאיר אותה ריקה, או לכתוב שלפי חוק המידע הפלילי ותקנת השבים אין חובה לענות עליה. כשהיא נשאלת בראיון, אפשר לומר זאת בנימוס. כשיש לך רק רישום שהתיישן או תיק סגור, החוק מאפשר לענות כאילו אין רישום. וכשמתברר שהשאלה הייתה הסיבה לדחייה, כדאי לשמור את הטופס או את ההודעה, ולשקול את הצעדים. ומי שעיין במידע על עצמו לא ימסור אותו אלא למי שהמידע עליו (סעיף 4(ה)), כך שגם "להביא תדפיס" אינו פתרון.