לפי סעיף 3 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, מידע פלילי חסוי, ואסור לדרוש אותו, במישרין או בעקיפין, שלא לפי החוק, גם בתצהיר, בהצהרה או בשאלון. מי שדרש מידע כזה אינו נעשה זכאי לקבל אותו רק משום שהאדם הסכים. דרישה אסורה היא עבירה שעונשה עד שנת מאסר, ועד שנתיים כשהיא נעשית לשם העסקה או לשם החלטה בעניין האדם (סעיף 42(א)). גם מי שמביא בחשבון מידע פלילי שאינו זכאי לקבל עובר עבירה (סעיף 42(ב)). ומי שעיין במידע על עצמו לא ימסור אותו אלא למי שהמידע עליו (סעיף 4(ה)), כך ש"תעודה" שהמועמד מביא בעצמו נשענת על מידע שהחוק מגביל.
לכן מעסיק רגיל אינו רשאי לבקש ממועמד אישור מהמשטרה, לשאול בשאלון אם יש לו רישום פלילי, להתנות את הקבלה בהצגת המידע או להתחשב במידע שהגיע אליו שלא כדין.
מתי מותר
החוק מונה גופים ובעלי תפקידים שרשאים לקבל מידע למטרות מוגדרות, לעיתים בהסכמת האדם: רישוי, מינויים מסוימים, עבודה עם קטינים או עם אוכלוסיות פגיעות. כך למשל מידע לרשות הרישוי על מבקשי רישיון לנהיגה ברכב ציבורי, בהסכמת המבקש (סעיף 16). במקרים האלה המידע עובר בדרך כלל ישירות מהמשטרה לגוף, ולא דרך המועמד. מי שזקוק למידע על עצמו לצורך זכות במדינה זרה, כמו ויזה, יכול לבקש שיימסר לנותן הזכות, והמידע אינו כולל פרטי רישום שהתיישנו או נמחקו (סעיף 15(א)).
בפועל
אפשר לשאול בנימוס על איזה סעיף בחוק מבוססת הדרישה. כשהתפקיד אינו מהסוג שהחוק מתיר בו בדיקה, אפשר לסרב. כשהסירוב פוגע במועמדות, שומרים את ההודעות ואת השאלון. ולא מוסרים את המידע "כדי להראות שאין מה להסתיר", גם כשאין רישום.
בתפקיד שבו הבדיקה מותרת, כדאי לבדוק מראש מה רשום ומה יעבור לגוף, אם רישום ישן כבר התיישן, ואם תיק סגור אפשר לבטל או לשנות את עילת סגירתו. ראו איך בודקים מה רשום עליי, התיישנות ומחיקה ומרשם פלילי לעומת מרשם משטרתי.
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, סעיפים 3, 4(ה), 15, 16, 42
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית