שחרור בערובה: סוגי הערבות, מה מתחייב הערב, ומתי מחלטים

שחרור בערובה הוא שחרור על תנאי שהמשוחרר יתייצב לחקירה, לדיונים ולנשיאת עונש אם יוטל, ושלא ישבש הליכים. בית המשפט רשאי להוסיף עליו תנאים (סעיף 48(א) לחוק המעצרים). הערובה עצמה יכולה להיות ערבות עצמית, שבה החשוד חותם שישלם סכום אם יפר את התנאים, בלי להפקיד אותו; ערבות של צד שלישי, לרוב בן משפחה, שהסכום עלול להיגבות ממנו; או הפקדה כספית בקופת בית המשפט או במשטרה, שמוחזרת בסוף ההליך אם לא היו הפרות. לרוב משלבים ביניהן.

איך נקבע הסכום

הסכום אינו עונש. השופט קובע את סוג הערובה, את גובהה ואת תנאיה במידה שאינה עולה על הנדרש, ושוקל את מהות העבירה, את המידע שבידי התביעה, את העבר הפלילי, את המצב הכלכלי של החשוד ואת יכולתו להמציא את הערובה ולעמוד בתנאים (סעיף 46). אצל קטינים הוא מתחשב גם בצרכיהם המיוחדים. לכן כדאי להציג את היכולת הכלכלית במסמכים, ולהציע שילוב של הפקדה בסכום שאפשר לגייס מיד וערבויות גבוהות יותר. כך הסכום הכולל משמעותי, והחשוד אינו נשאר במעצר רק כי אין בידיו מזומנים.

גם הקצין בתחנה רשאי לשחרר בערובה (סעיף 42). כשנקבע ערבון כספי והחשוד אינו יכול לתת אותו, הקצין רשאי לקבוע ערובה אחרת או מועד להפקדה (סעיף 42(ה)). על גובה ערובה שקבע קצין אפשר לערור לבית משפט השלום בתוך 14 ימים (סעיף 43). מי שלא המציא ערובה במועד ייעצר ויובא לשופט בתוך 24 שעות, ומשוחרר מיד כשהערובה מומצאת (סעיף 47). ומי שמוחזק במעצר רק משום שאינו יכול להמציא ערובה רשאי לבקש עיון חוזר בכל עת (סעיף 52(ב)).

הערב

ערב צד שלישי מתחייב כספית, ולעיתים קרובות משמש גם מפקח. לפני שהוא חותם הוא צריך להבין את התנאים ואת ההשלכות, ולהיות מוכן להסביר לשופט את הקשר שלו לחשוד.

כשמשוחרר מובא לשופט בשל הפרת תנאי, השופט רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, לעצור אותו או לשחרר בתנאים אחרים. בקשה לחלט ערבות של ערב לא תידון לפני שניתנה לו הזדמנות לטעון (סעיף 51), והוא רשאי גם לערור על ההחלטה. החילוט אינו אוטומטי, ונסיבות ההפרה, חומרתה והתנהלות הערב רלוונטיות. ראו הפרת תנאי שחרור.

בסוף ההליך, כשלא היו הפרות, ההפקדה מוחזרת, בדרך כלל לפי בקשה. כדאי לשמור את הקבלה ואת פרטי התיק.