עיון בחומר החקירה: מה הזכות כוללת, ואיך מבקשים חומר שלא הועבר

אחרי שהוגש כתב אישום בפשע או בעוון, הנאשם, סנגורו ומי שהסנגור הסמיך רשאים לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה ולהעתיק אותו (סעיף 74(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי). התובע מקבל מהרשות החוקרת את כל החומר, ומוודא שהוא עומד לרשות ההגנה בעת הגשת כתב האישום או בסמוך לכך (סעיף 74(א1)). גם לפני חתימה על הסדר מותנה החשוד רשאי לעיין בחומר (סעיף 67ד).

החומר כולל את הודעות החשודים והעדים ותיעוד החקירות, דוחות פעולה ומזכרים, חוות דעת של מומחים ומעבדות, ותוצרי חיפושים ותפיסות, כמו העתקות של טלפונים. הוא אינו מוגבל למה שהתביעה מתכוונת להציג.

רשימת כל החומר

לצד החומר עצמו ההגנה מקבלת רשימה של כל מה שנאסף או נרשם בחקירה. הרשימה מציינת גם חומר שהתביעה סבורה שאינו חומר חקירה, וגם חומר חסוי, עם פירוט של סוגו, נושאו ומועדו. כך ההגנה יודעת מה קיים גם כשלא קיבלה אותו. זכות העיון בחומר מודיעין חלה רק כשהוא מתייחס לעובדות שבכתב האישום, לעדות או לראיה שיוגשו, או למהימנות של עד מרכזי (סעיף 74(א)(2)), אבל עצם קיומו מופיע ברשימה. טענת חיסיון לפי פקודת הראיות היא הליך נפרד, עם כללים משלו.

כשחסר חומר

משווים את הרשימה למה שהתקבל בפועל, ופונים לתביעה בבקשה מפורטת. אם היא מסרבת, הנאשם רשאי לבקש מבית המשפט להורות לה להתיר עיון בחומר שלטענתו הוא חומר חקירה (סעיף 74(ב)). הבקשה נדונה ככלל לפני שופט אחר מזה שדן באישום, והתובע מציג את החומר שבמחלוקת לבית המשפט בלבד. על ההחלטה אפשר לערור בתוך 30 ימים (סעיף 74(ה)). חומר שאינו בידי התביעה, כמו רשומות של גוף אחר, מבקשים בבקשה להמצאת מסמכים (סעיף 108).

איך קוראים את החומר

הקריאה אינה רק "מה אמרו העדים". מחפשים סתירות בין גרסאות, פערים בין ההודעה הכתובה לבין התיעוד החזותי, שעות שאינן מסתדרות, פעולות שלא בוצעו ועדים שנחקרו פעם אחת בלבד. לא פעם מה שאינו בתיק, מצלמה שלא נאספה או עד שלא נחקר, חשוב באותה מידה. ראו סתירות בעדות המתלונן והסדר טיעון.