הדרך להקל בתנאי שחרור היא בקשה לעיון חוזר. סעיף 52(א) לחוק המעצרים קובע שעצור, משוחרר בערובה או תובע רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר, בעניין שנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור, "אם נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה". ראו עיון חוזר.
שלוש עילות
עובדות חדשות. משהו שלא היה ידוע בזמן ההחלטה, למשל שהתברר שהמתלונן חזר בו, או שהראיות חלשות ממה שנראה.
שינוי נסיבות. התיק התקדם, עדים מרכזיים כבר העידו, החשש לשיבוש קטן. או בצד האישי: הצעת עבודה, לימודים, מצב רפואי, צורך לטפל בבן משפחה.
זמן ניכר. גם בלי שינוי אחר, עצם הזמן שעבר, כשהמשוחרר עמד בתנאים בלי הפרה, הוא טעם לבחון מחדש. התנאים נקבעים "במידה שאינה עולה על הנדרש" (סעיף 46(א)), ומה שנדרש בתחילת ההליך לא בהכרח נדרש אחרי חודשים.
מה אפשר לבקש
חלונות יציאה, שבהם מותר לצאת מהבית בשעות מסוימות, לרוב בליווי מפקח. יציאה לעבודה, במקום עבודה מוגדר ובשעות מוגדרות, לפעמים עם פיקוח במקום העבודה. יציאה ללימודים או לטיפול. מעבר ממעצר בית מלא לחלקי, למשל רק בלילות. ביטול של חלק מהתנאים, כמו איסור שימוש באינטרנט, כשאין לו עוד הצדקה. או החלפת מקום מגורים, למשל לבית אחר במשפחה.
החוק נותן לבית המשפט גמישות רחבה, כי התנאים בסעיף 48(א) הם רשימה פתוחה ("לרבות"), והוא רשאי לקבוע אותם "לפרק זמן שיקבע, ככל שימצא לנכון".
מה מחזק בקשה
עמידה בתנאים לאורך כל התקופה, בלי הפרות ובלי תלונות. הצעה קונקרטית: לא "לאפשר לו לעבוד", אלא מקום עבודה, שעות, מעסיק שמוכן לאשר בכתב, ומי ילווה בדרך. מסמכים: מכתב ממעסיק, אישור לימודים, מסמך רפואי. ותסקיר. בית המשפט רשאי להורות על תסקיר מעצר, ולשחרר בפיקוח קצין מבחן (סעיפים 21א, 48(א)(6)). תסקיר שתומך בהקלה הוא לא פעם הנימוק המכריע. ראו תסקיר מעצר.
מה מחליש
בקשה שמוגשת זמן קצר אחרי ההחלטה הקודמת, בלי שינוי. בקשה שמבקשת הקלה גורפת בלי הסבר. ובעיקר, הפרות, גם קטנות. משוחרר שנתפס מחוץ לבית בשעה שאסור, יתקשה לשכנע שאפשר לסמוך עליו עם חלונות.
עמדת התביעה
התביעה מגיבה לבקשה, ולעיתים מסכימה, במיוחד כשחלף זמן והתיק התקדם. כדאי לפנות אליה לפני הגשת הבקשה, לבדוק אם יש הסכמה לחלק מההקלות, ולהגיש בקשה בהסכמה. בקשה מוסכמת מתקבלת לרוב מהר יותר.
קטינים
אצל קטינים, החוק מחייב בדיקה תקופתית. קטין לא יהיה בתנאי של איסור יציאה ממקום מגורים יותר מתשעה חודשים, אלא בהארכות של עד 90 ימים. וכשהתנאי עולה על 16 שעות ביום, מתקיים דיון בעניינו אחת לשלושה חודשים (סעיף 10יד לחוק הנוער). כלומר, אצל קטינים ההקלה נבחנת גם בלי בקשה. ראו מעצר קטין.
כשהבקשה נדחית
על החלטה בבקשה לעיון חוזר אפשר לערור לבית המשפט שלערעור, בתוך 30 ימים (סעיף 53). לפעמים נכון יותר לחכות כמה שבועות, להמשיך לעמוד בתנאים, ולהגיש בקשה חדשה עם נתונים נוספים. ראו ערר על מעצר.
הצעה מוכנה
הדרך הטובה ביותר להגיש בקשה להקלה היא להגיש אותה כאילו בית המשפט צריך רק לחתום. כלומר: נוסח מדויק של התנאי המבוקש ("יציאה לעבודה בימים א׳–ה׳ בין 07:30 ל־17:30, במקום העבודה ברחוב פלוני, בהסעה של המעסיק"), זהות המפקח בדרך ובמקום העבודה, ואישור בכתב של כל אחד מהם. כשבית המשפט צריך להשלים פרטים בעצמו, הוא נוטה לדחות או להשאיר את הבקשה לדיון נוסף.
במהלך המשפט
לא פעם, השלב הנכון לבקש הקלה הוא אחרי שעדי תביעה מרכזיים העידו. אז החשש להשפעה על עדים, שהיה בבסיס התנאים, קטן באופן ממשי. כדאי לעקוב אחרי לוח הזמנים של המשפט, ולהכין את הבקשה מראש, כך שתוגש סמוך לאחר העדות. ראו מגבלות הזמן של מעצר.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ״ו–1996, סעיפים 21א, 46, 48, 52, 53
- חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל״א–1971, סעיף 10יד
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית