סעיף 144 לחוק העונשין קובע את עבירות הנשק החמורות: החזקה בלא רשות, עד שבע שנות מאסר, ונשיאה, עד עשר. אבל סעיף 144(ב1) מוציא מהן מקרה אחד: הסעיפים האלה "לא יחולו על מי שעבר את העבירות בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו". כלומר, מי שהחזיק נשק ברישיון, והבעיה היחידה היא שהרישיון פג ולא חודש, אינו נכנס לעבירה של החזקת נשק שלא כדין לפי חוק העונשין.
העבירה בחוק כלי היריה
זה לא אומר שאין עבירה בכלל. סעיף 16(א)(1) לחוק כלי היריה קובע עונש של עד שישה חודשי מאסר למי שעובר על הוראות סעיפים 4 או 5, נשיאה או החזקה, "בשל כך בלבד שלא חידש את רישיונו או את תעודת הרשאתו בתוך שנה מיום שפג תוקפם". כלומר, החוק נותן שנה. מי שלא חידש בתוך שנה מהפקיעה, ועדיין מחזיק את הנשק, עובר עבירה שעונשה עד שישה חודשים.
לשני הסעיפים האלה יש תנאי משותף: "בשל כך בלבד". החריג חל רק כשהבעיה היחידה היא אי החידוש. מי שרישיונו בוטל, מי שלא הפקיד נשק כשנדרש, או מי שמחזיק נשק אחר מזה שברישיון, אינו נכנס לחריג.
חובת ההפקדה
החריג בחוק העונשין אינו מתיר להמשיך להחזיק את הנשק. סעיף 14 לחוק כלי היריה קובע שמי שפקע היתרו, משום שתם תוקף הרישיון או מסיבה אחרת, חייב למסור את הנשק למשמרת בתחנת המשטרה. התקנות מ־2023 קובעות מועד: בתוך 72 שעות מהיום שבו פג תוקף הרישיון (תקנה 9(א) לתקנות התבחינים). ראו הפקדת נשק.
ומי שלא הפקיד, ומגיש בקשה לחדש, פקיד הרישוי רשאי לדחות את הבקשה בשל אי ההפקדה (תקנה 9(ב)). כלומר, ההחלטה להשאיר את הנשק בבית "עד שאחדש" עלולה לסכל בדיוק את החידוש.
30 הימים
לצד שנת החסד הפלילית יש מועד מנהלי קצר בהרבה. פקיד הרישוי רשאי לחדש רישיון שפקע, אם שוכנע שהדבר מוצדק, ובלבד שבעל הרישיון הגיש בקשה לחידוש לא יאוחר מ־30 ימים ממועד הפקיעה (תקנה 5 לתקנות תוקפם של רישיונות). אחרי זה, הבקשה נחשבת בקשה לרישיון חדש (תקנה 8 לתקנות התבחינים), על כל המשמעות: בדיקה מחדש של תנאי הסף, של התבחין, הבדיקות המשטרתית והרפואית, וההכשרה. ולמי שנשען על חריג הרציפות, של עשר שנים ברישיון, החריג אובד, כי הוא דורש רישיון בתוקף במועד הבקשה. ראו חידוש רישיון נשק.
איך זה קורה
ברוב המקרים, מדובר בשכחה: הודעה על חידוש שלא נקראה, הכשרת רענון שנדחתה, כתובת שהשתנתה. לפעמים מדובר במילואים, ואז יש הסדר מיוחד: רישיון של מי ששירת 30 ימי מילואים לפחות במהלך 90 הימים שלפני הפקיעה, מוארך בשישה חודשים (תקנה 4א). ופקיד הרישוי רשאי, לפי בקשה מנומקת, להאריך רישיון ב־30 ימים, וסך ההארכות עד 45 ימים (תקנה 4). כלומר, מי שיודע מראש שלא יספיק, צריך לבקש הארכה לפני שהרישיון פוקע, ולא אחרי.
אם כבר עבר זמן
מי שמגלה שהרישיון פג לפני כמה חודשים, ועדיין מחזיק את הנשק, צריך להפקיד אותו מיד. זה מקטין את החשיפה הפלילית, ומאפשר לפחות לנסות לחדש או להגיש בקשה חדשה. ואם עברה שנה, הבעיה כבר אינה רק מנהלית. מי שנמצא במצב כזה, כדאי שיתייעץ לפני שהוא מגיע לתחנה, כדי להבין מה ייאמר ואיך.
בבדיקה ברחוב
שוטר שמבקש לראות רישיון ומגלה שהוא פג, עלול לתפוס את הנשק (סעיף 13(ג)), ולפתוח בחקירה. ההבחנה בין 144(ב1) לבין עבירה של החזקה בלא רשות היא אז שאלה שתיבחן בתיק. מסמכים שמראים שהרישיון היה בתוקף עד לאחרונה, ושההחזקה הייתה כדין עד אז, הם הבסיס לטענה שמדובר באי חידוש בלבד. ראו חובת נשיאת הרישיון.
מקורות
- חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיף 144(א), (ב), (ב1)
- חוק כלי היריה, התש״ט–1949, סעיפים 14, 16(א)(1)
- תקנות כלי הירייה (תוקפם של רישיונות), התשפ״ג–2023, תקנות 4, 4א, 5
- תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ״ד–2023, תקנות 8, 9
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית