סעיף 14 לחוק כלי היריה קובע כלל פשוט: מי שהחזיק כלי ירייה בהיתר, ופקע היתרו, בין משום שתם תוקף הרישיון ובין מסיבה אחרת, חייב למסור את הכלי למשמרת לתחנת המשטרה של מקום מגוריו או מקום עסקיו, ומקבל אישור על כך. התקנות מ־2023 מוסיפות מועד: מי שבוטל רישיונו או שפג תוקפו, מפקיד את הכלי, את הרישיון ואת התחמושת בתוך 72 שעות מהיום שבו פג התוקף, או ממועד קבלת ההודעה על הביטול (תקנה 9(א) לתקנות התבחינים).
מתי זה קורה
רישיון שתם תוקפו ולא חודש. רישיון שבוטל בידי פקיד הרישוי. הכשרת רענון שלא בוצעה, ובעקבותיה פקע הרישיון. ובעל רישיון שחדל לעמוד בתבחין ולא הוכיח תבחין אחר בתוך 30 ימים מההודעה, שבמקרה הזה מפקיד את הנשק אצל סוחר מורשה, לא במשטרה (תקנה 3(ו)).
הפקדה עשויה להיות גם תוצאה של הליך אחר: תנאי שחרור בחקירה, צו הגנה, או גזר דין. ראו תלונה על איומים ונשק וצו הגנה ורישיון נשק.
למה לא לדחות
מי שלא הפקיד את הנשק והגיש בקשה לחידוש הרישיון, פקיד הרישוי רשאי לדחות את הבקשה בשל אי ההפקדה (תקנה 9(ב)). כלומר, אי הפקדה פוגעת בדיוק בדבר שבעל הרישיון רוצה להשיג. ומעבר לזה, החזקה של נשק בלי רישיון בתוקף עלולה להפוך לעבירה. ראו רישיון שפג.
מה קורה לנשק במשטרה
סעיף 14א מבחין בין שני מצבים. נשק שהגיע למשטרה שלא בעקבות עבירה, למשל בהפקדה אחרי פקיעת רישיון; ונשק שהגיע בעקבות עבירה, כשהוחלט שלא להעמיד איש לדין. בשני המצבים, יש לבעל הנשק כמה דרכים לקבל אותו בחזרה או לסדר את מצבו: להשיג רישיון להחזקתו; להוכיח לקצין המשטרה האחראי שהוא הבעלים ורשאי להחזיק בו; למכור אותו או להעביר את הזכות למי שרשאי להחזיק בו; להגיש תביעה להכרה בבעלות; או להשיג פסק דין כזה.
המועדים כאן חשובים. כשבעל הנשק דרש זאת, המשטרה רשאית למסור את הנשק לסוחר מורשה בתום שלושה חודשים מהיום שהגיע אליה, או מיום ההחלטה שלא להעמיד לדין, אם בעל הנשק לא עשה אחד מהדברים האלה בתוך התקופה (סעיף 14א(א)). כשלא נדרשה מסירה לסוחר, המשטרה מחזיקה בנשק שמונה עשר חודשים, ובתומם רשאית לחלט או להשמיד אותו, אם בעל הנשק לא עשה אחד מהדברים והודיע על כך לקצין האחראי (סעיף 14א(ב)). וכשהבעלים אינו ידוע, המשטרה פועלת בשקידה סבירה לגלות אותו, ואם לא נמצא בתוך שלושה חודשים, רשאית לחלט או להשמיד (סעיף 14א(ג)).
משמורת אצל סוחר
מעבר להפקדה במשטרה, בעל נשק רשאי, מרצונו, למסור את הנשק למשמורת אצל סוחר מורשה לתקופה קצובה שהוא מודיע עליה, ובלבד שיש לו רישיון עליו (סעיף 14ג(א)). זה מתאים למשל לנסיעה ארוכה לחו״ל. הסוחר רשאי לדרוש דמי משמורת בשיעור שקבע השר, מראש או בהבטחה, ומודיע לפקיד הרישוי על קבלת הנשק ועל החזרתו (סעיף 14ג(ד)).
שלושה דברים כדאי לדעת. אם תוקף הרישיון פקע בזמן שהנשק במשמורת, הסוחר לא יחזיר אותו אלא אם הוצג לו רישיון (סעיף 14ג(ב)). אם עברה שנה מתום תקופת המשמורת ובעל הנשק לא תבע אותו בחזרה, או לא היה זכאי לקבלו, הסוחר רשאי למכור אותו ולהעביר את התמורה בניכוי דמי המשמורת והעמלה, או למסור אותו למשטרה, שרשאית לחלט או להשמיד. ולפני מכירה, הסוחר צריך להודיע לבעל הנשק במכתב רשום, לפחות 14 ימים מראש (סעיף 14ג(ג)).
נשק למזכרת
מי שירש כלי ירייה, או שהיה בידו כלי ברישיון וטרם חלפו 18 חודשים מהביטול או מהפקיעה, ורוצה להשאיר אותו בידיו מושבת למזכרת בלבד, רשאי לעשות זאת אחרי שקיבל אישור מהרשות המוסמכת שהכלי הושבת לצמיתות (תקנה 12 לתקנות התבחינים). זו אפשרות שכדאי להכיר לפני שתקופת 18 החודשים של סעיף 14א מסתיימת.
מה לשמור
את אישור ההפקדה שהמשטרה נותנת לפי סעיף 14. הוא ההוכחה שהנשק הופקד, ומתי. בלעדיו, קשה להוכיח אחר כך שהחובה קוימה, וקשה לדעת מתי מתחילים המועדים של סעיף 14א.
מקורות
- חוק כלי היריה, התש״ט–1949, סעיפים 13(ג), 14, 14א, 14ג
- תקנות כלי הירייה (תנאי סף ותבחינים לקבלת רישיון פרטי לכלי ירייה והוראות נוספות), התשפ״ד–2023, תקנות 3(ו), 9, 12
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית