החזרת נשק אחרי חקירה: התיק נסגר, אבל הנשק עדיין במשטרה. מה עושים

נשק יכול להגיע למשטרה בזמן חקירה בכמה דרכים, וכל אחת מהן מחייבת דרך אחרת לקבל אותו בחזרה. לכן הצעד הראשון הוא לברר את הבסיס: על סמך מה נלקח הנשק.

ארבעה בסיסים אפשריים

תפיסה בעקבות חשד לעבירה בנשק עצמו. כשיש לשוטר יסוד לחשוב שבכלי ירייה מסוים נעברה עבירה לפי חוק כלי היריה, הוא רשאי לתפוס אותו, והמשטרה מחזיקה בו עד שבית משפט מוסמך יחליט מה ייעשה בו (סעיף 13(ג)).

הפקדה כתנאי שחרור. בחשד לעבירת אלימות, קצין משטרה או בית משפט רשאים להתנות את השחרור בהפקדת הנשק בתחנת המשטרה (סעיפים 42(ב)(8), 48(א)(12) לחוק המעצרים). ראו תנאי שחרור.

הפקדה בעקבות צו. צו הגנה כולל איסור נשק ותפיסה מיידית, וצו למניעת הטרדה מאיימת יכול לכלול אותם. ראו צו הגנה ורישיון נשק.

הפקדה אחרי ביטול או פקיעה של הרישיון. מי שבוטל רישיונו, מפקיד את הנשק בתוך 72 שעות (סעיף 14 לחוק; תקנה 9 לתקנות התבחינים). ראו הפקדת נשק.

כשהבסיס היה תנאי שחרור

תנאי שחרור קשורים להליך הפלילי. כשהתיק נסגר, אין עוד הליך שהתנאי משרת. אבל בפועל, כדאי לפנות עם החלטת הסגירה לגורם שקבע את התנאי, קצין או בית משפט, ולבקש החלטה שמבטלת אותו במפורש. ואז לפנות לתחנה שבה הופקד הנשק. כשהרישיון עדיין בתוקף, ולא הייתה החלטה נוספת של פקיד הרישוי, זה לרוב המסלול הקצר ביותר.

כשבינתיים פקיד הרישוי פעל

לא פעם, בזמן שהתיק פתוח, פקיד הרישוי מקבל מידע עליו ומחליט לבטל את הרישיון לפי שיקול דעתו (סעיף 12(א)(3)). אז סגירת התיק אינה מספיקה. החלטת הביטול עומדת בפני עצמה, ועליה מגישים ערר לממונה בתוך 45 ימים מיום קבלתה (סעיף 12(ג1)). מי שלא שם לב להודעה, או חיכה לסוף התיק כדי להגיש ערר, עלול לגלות שהמועד חלף. ראו ביטול רישיון נשק.

המועדים של סעיף 14א

נשק שהגיע למשטרה בעקבות עבירה, כשהוחלט שלא להעמיד איש לדין, נכנס להסדר של סעיף 14א. בעל הנשק צריך, בתוך התקופה, להשיג רישיון להחזקתו, להוכיח לקצין האחראי שהוא הבעלים ורשאי להחזיק בו, למכור אותו למי שרשאי, או לפנות לבית המשפט. כשבעל הנשק דרש זאת, המשטרה רשאית למסור את הנשק לסוחר מורשה בתום שלושה חודשים מיום ההחלטה, אם לא עשה דבר מאלה. וכשלא נדרשה מסירה כזו, היא מחזיקה בו 18 חודשים, ואז רשאית לחלט או להשמיד אותו. כלומר, הזמן משחק נגד מי שמחכה.

עילת הסגירה

סגירת תיק בשל "חוסר אשמה" מלמדת שהרשויות סבורות שהעבירה לא נעברה, או שהחשוד לא עבר אותה. סגירה בשל "חוסר ראיות" או "חוסר עניין לציבור" מלמדת דבר אחר. לפקיד הרישוי ולקצין המשטרה שבוחן מניעה, ההבדל הזה עשוי להיות משמעותי. כשהעילה אינה משקפת את מה שקרה, אפשר לשקול בקשה לשנות אותה (סעיף 62(ב)(4) לחוק סדר הדין הפלילי). ראו שינוי עילת סגירה ורישום משטרתי ורישיון נשק.

נשק מטעם העבודה או הצבא

כשהנשק ניתן מטעם רשות ביטחון או גוף מעסיק, ההחזרה תלויה גם בגוף עצמו, בנהליו ובתעודת ההרשאה. סגירת התיק היא תנאי, אבל לא תמיד מספיק. כדאי לפנות לגורם האחראי בגוף, עם ההחלטה.

מה מצרפים לבקשה

את החלטת הסגירה. את ההחלטה המקורית שבעקבותיה נלקח הנשק, ואת אישור ההפקדה. את הרישיון, אם עדיין בתוקף, או את ההחלטה בערר. ואם רלוונטי, החלטה של בית המשפט שמבטלת תנאי שחרור או צו. בקשה מסודרת, עם כל המסמכים, חוסכת סבב נוסף של בירורים.