בקשה לרישיון נשק נדחתה: מה לבדוק לפני שמגישים ערר

פקיד הרישוי רשאי, לפי שיקול דעתו, לתת רישיון או לסרב, לתת אותו בתנאים או לבטל רישיון קיים (סעיף 12(א) לחוק כלי היריה). לצד שיקול הדעת הזה יש שני גורמים חיצוניים. קצין משטרה בכיר שהוסמך לכך רשאי לקבוע שיש מניעה מטעמים של שלום הציבור וביטחונו, ואז לא יינתן רישיון (סעיף 11(2)). ומשרד הבריאות רשאי להודיע לפקיד הרישוי על אשפוז בשל מחלת נפש או חשש לכך (סעיף 11ב). פקיד הרישוי רשאי גם לדרוש בדיקה אצל רופא שקבע משרד הבריאות (סעיף 12(ג)).

מעבר לחוק יש תבחינים שמפרסם המשרד הממונה, ובהם נקבע מי זכאי להגיש בקשה. דחייה בגלל אי עמידה בתבחין היא עניין אחר מדחייה בגלל מניעה.

לפני הערר

כשהנימוק אינו ברור, מבקשים אותו בכתב. כשהדחייה נשענת על מניעה משטרתית, בודקים מה רשום: תיקים פתוחים, רישום פלילי או רישום משטרתי של תיקים סגורים. לפעמים תיק נסגר בעילה שאפשר לבקש לשנות. ראו רישום פלילי ורישום משטרתי ושינוי עילת סגירה. כשהיא נשענת על מידע רפואי, בודקים מה הועבר, אם הוא עדכני, ואם יש חוות דעת עדכנית על כשירות. ראו הצהרת בריאות. וכשמדובר בתבחין, בודקים אם המבקש עומד בו בפועל ואיזה מסמך מוכיח זאת.

הערר

מי שרואה עצמו נפגע מההחלטה רשאי להגיש ערר בכתב לממונה שמינה השר, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה, והממונה מחליט בתוך 45 ימים מהיום שהערר הגיע אליו (סעיף 12(ג1)). כשההחלטה התבססה על קביעת קצין משטרה, הממונה מעביר את הערר לתגובת קצין משטרה בכיר, וכשהתבססה על הודעת משרד הבריאות או הרווחה, לתגובתם. לכן הערר צריך לענות לנימוק המסוים, עם המסמכים שמראים שהוא שגוי, חלקי או ישן.

לעיתים נכון יותר להגיש בקשה חדשה, כשהסיבה לדחייה כבר אינה קיימת, למשל אחרי שתיק נסגר או שהתקבלה חוות דעת רפואית. ואם הערר נדחה, אפשר לשקול עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים. בית המשפט בוחן את סבירות ההחלטה ואת ההליך, ואינו מחליף את שיקול הדעת של הרשות.