העיקרון בחוק בתי המשפט הוא פומביות: הדיונים פתוחים, ואפשר לפרסם עליהם. סעיף 70 קובע חריגים, וכמה מהם נוגעים במיוחד לחשודים לפני כתב אישום. "חשוד" לעניין זה הוא מי שנפתחה נגדו חקירה פלילית, ו"שם" כולל כל פרט שמאפשר לזהות אותו (סעיף 70(ה2)).
48 השעות הראשונות
סעיף 70(ד1) קובע איסור אוטומטי: לא יפורסם שמו של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, עד תום 48 שעות מהמועד שבו התייצב לחקירה או שהיה עליו להתייצב, או עד סיום הדיון הראשון לפני שופט בעניינו, לפי המוקדם. שבתות ומועדים אינם נספרים.
לאיסור הזה יש חריגים: בית המשפט התיר את הפרסום בשל העניין הציבורי, אחרי שנתן לחשוד להשמיע טענות; הרשות החוקרת פרסמה, באישור קצין בכיר ומטעמים מיוחדים, כשהפרסום דרוש למשל לאיתור חשוד או לאזהרת הציבור; או שהחשוד עצמו ביקש או הסכים, בכתב.
המשמעות המעשית: לרוב, הדיון הראשון בבית המשפט הוא הנקודה שבה האיסור האוטומטי נגמר. מי שרוצה שהאיסור יימשך, צריך לבקש זאת מבית המשפט, בדיון הזה.
בקשה בשל נזק חמור
בית המשפט רשאי לאסור את פרסום שמו של חשוד לפני כתב אישום, או פרט אחר מפרטי החקירה, אם הפרסום עלול לגרום לו נזק חמור, ובית המשפט סבר שיש להעדיף את מניעת הנזק על פני העניין הציבורי בפרסום (סעיף 70(ה1)(1)).
כלומר, יש איזון. מצד אחד, הנזק לחשוד: פגיעה בפרנסה, במשפחה, בילדים, במוניטין מקצועי, או בבריאות. מצד שני, העניין הציבורי: חומרת החשד, מעמדו של החשוד, ולפעמים הצורך לאפשר לנפגעים נוספים לפנות. ככל שהחשוד דמות ציבורית, והחשד נוגע לתפקידו, העניין הציבורי גדל.
עצור שאינו מיוצג
החוק מחייב את הרשות החוקרת ליידע עצור שאינו מיוצג על זכותו לבקש איסור פרסום, ולאפשר לו להגיש את הבקשה באמצעותה, בטופס שנקבע. היידוע צריך להיעשות לא יאוחר מ־24 שעות ממעצרו, או לפני שהובא לשופט, לפי המוקדם (סעיף 70(ה1)(2)).
דיון סגור
דיון בבקשה לאסור פרסום שם של חשוד יכול להתקיים בדלתיים סגורות (סעיף 68(ב)(12)), כדי שהדיון עצמו לא יחשוף את מה שמבקשים להסתיר.
איסור בשל פגיעה בחקירה
יש מסלול נפרד, שבדרך כלל מבקשת המשטרה: בית המשפט רשאי לאסור פרסום שם החשוד או פרטי החקירה אם הפרסום עלול לפגוע בחקירה (סעיף 70(ה)). איסור כזה נועד לשרת את החקירה, לא את החשוד, אבל בפועל הוא מגן גם עליו.
מה קורה עם כתב האישום
שני סוגי האיסורים שהוטלו לפני כתב אישום פוקעים עם הגשת כתב האישום, אלא אם בית המשפט קבע אחרת (סעיף 70(ה), (ה1)(1)). כלומר, מי שרוצה שהאיסור יימשך גם אחרי כתב האישום, צריך לבקש זאת במפורש, ולהראות למה. בשלב הזה, הרף גבוה יותר.
צילום בבית המשפט
אסור לצלם באולם בית המשפט ולפרסם את הצילום בלי רשות. רשות כזו לא תינתן לגבי חשוד עצור לפני כתב אישום, אלא מטעמים מיוחדים ובעניין ציבורי של ממש (סעיף 70(ב)). גם צילום מזהה של חשוד עצור במסדרונות בית המשפט אסור לפרסום, בלי הסכמתו בכתב או רשות של בית המשפט (סעיף 70(ב1)).
איסור פרסום על אחרים
בית המשפט רשאי גם לאסור כל פרסום בקשר לדיון, כשזה נדרש להגנה על ביטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר, או למניעת פגיעה חמורה בפרטיות, כולל חשיפת מידע רפואי (סעיף 70(ד)). מי שעובר על איסור פרסום, צפוי לעונש של עד שישה חודשי מאסר (סעיף 70(ו)).
מתי לפעול
מהר. שם שפורסם, אי אפשר להחזיר. מי שנעצר או זומן לחקירה בעניין שעלול לעניין את התקשורת, צריך לחשוב על איסור פרסום כבר לפני הדיון הראשון. ראו השעות הראשונות במעצר ודיון בהארכת מעצר.
חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, סעיפים 68(ב)(12), 70(א), (ב)–(ב1), (ד), (ד1), (ה), (ה1), (ה2), (ו)
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית