החזקת אסיר בהפרדה: העילות, מי מחליט, התקופות, והזכות לשימוע

מותר להחזיק אסיר בהפרדה רק לאחת המטרות שבסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר, ורק כשאי אפשר להשיג אותה בדרך אחרת. המטרות הן ביטחון המדינה; ביטחון בית הסוהר; שלום האסיר או אסירים אחרים ובריאותם; מניעת פגיעה ממשית במשמעת; מניעת עבירות אלימות, עבירות של ארגוני פשיעה או עסקאות סמים; ולגבי קטין, טובתו.

מי מחליט, ולכמה זמן

ההחלטה עוברת בדרגות (סעיף 19ג). סוהר בכיר רשאי להורות על הפרדה עד 48 שעות; בהיעדרו רב כלאי, עד 12 שעות, עם אפשרות הארכה עד 48 שעות. מנהל בית הסוהר רשאי להאריך בכל פעם עד 48 שעות, עד 14 ימים רצופים או 14 ימים בתקופה של 30 ימים. מעבר לזה מחליט סוהר מוסמך, בדרגת גונדר משנה לפחות, אחרי התייעצות עם גורמים מקצועיים: בתא לבד עד חודש בכל פעם ועד חצי שנה בסך הכול, ובתא עם אחרים עד חודשיים בכל פעם ועד 12 חודשים, כשמעל שישה חודשים נדרש אישור הנציב.

מעבר לחצי שנה בתא לבד, או 12 חודשים בתא עם אחרים, הפרדה אפשרית רק בהוראת בית משפט, לתקופות של עד חצי שנה או 12 חודשים בכל פעם. בית המשפט דן בנוכחות האסיר או בא כוחו, ולא יורה על הפרדה אלא כשהאסיר מיוצג או הודיע שאינו רוצה ייצוג. אסיר בלי סניגור שלא ויתר על ייצוג יקבל סניגור ציבורי (סעיף 19ה).

הזכות להשמיע השגות

לפני הארכה בידי מנהל בית הסוהר אחרי 96 השעות הראשונות, ולפני החלטה של סוהר מוסמך, האסיר רשאי להשמיע השגות בעל פה, וגם בכתב (סעיף 19ד). הוא רשאי לבקש דיון מחדש בפני הסוהר המוסמך מנימוקים שלא היו לפניו (סעיף 19ג(ד)). על החלטה של בית משפט אפשר לבקש עיון חוזר כשנתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות, ולערער לבית המשפט העליון ברשות (סעיפים 19ו, 19ז). נגד החלטה מנהלית אפשר לעתור. ראו עתירת אסיר.

ההפרדה מתחילה לרוב בהחלטה מהירה אחרי אירוע או מידע מודיעיני, ונשענת לעיתים קרובות על מידע חסוי שהאסיר מקבל ממנו רק תמצית. מה שבודקים הוא אם העילה היא מהעילות שבחוק ואם יש לה בסיס; אם אפשר היה להשיג את המטרה בדרך אחרת, כמו העברה לאגף אחר; אם כל הארכה ניתנה בידי מי שמוסמך לכך ובתוך התקופה; אם ניתנה הזדמנות להשמיע השגות במועד; ואם בהפרדה ארוכה התקיימה ההתייעצות עם הגורמים המקצועיים.