אסיר רשאי לעתור לבית המשפט המחוזי שבאזורו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק, נגד רשויות המדינה ונגד מי שממלא תפקיד על פי דין, בכל עניין הנוגע למאסרו או למעצרו (סעיף 62א(א) לפקודת בתי הסוהר). העתירה נדונה בשופט אחד, לפי תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), ועל ההחלטה אפשר לערער לבית המשפט העליון אם ניתנה רשות, מבית המשפט המחוזי או משופט של בית המשפט העליון (סעיף 62ג).
רוב העתירות עוסקות בחופשות (חופשות אסירים), בהפרדה (הפרדת אסיר), בביקורים ובפגישות עם עורך דין (ביקורים בכלא), בדין משמעתי (דין משמעתי), ובהעברות, בסיווג, בתנאי מחיה ובטיפול רפואי.
מסלולים נפרדים
לא כל החלטה נתקפת בעתירת אסיר. עתירה נגד ועדת השחרורים מתנהלת לפי חוק שחרור על־תנאי ממאסר, בבית המשפט המחוזי, בשלושה שופטים, כעתירה מנהלית (סעיף 62א(ג); סעיפים 25 ו־28 לאותו חוק). ראו ועדת שחרורים סירבה. להחלטות אחרות יש הסדר משלהן: הפרדה ממושכת דורשת החלטת בית משפט (סעיף 19ה), ולמניעת פגישה עם עורך דין מסוים יש מסלול עתירה מיוחד (סעיף 45א(ו)).
מה בית המשפט בודק
בית המשפט בוחן את ההחלטה לפי כללי המשפט המנהלי: אם הייתה סמכות, אם ההליך היה תקין, אם נשקלו השיקולים הנכונים, ואם ההחלטה סבירה ומידתית. הוא אינו מחליף את שיקול הדעת של הרשות, אבל מתערב כשיש פגם ממשי. לכן העתירה צריכה להצביע על הפגם, ולבקש סעד שבית המשפט יכול לתת, למשל דיון מחדש בהחלטה.
לפני העתירה פונים לרשות, מבקשים את הנימוקים בכתב ומשלימים מסמכים. לעיתים הפנייה עצמה פותרת את העניין, ואם לא, העתירה מוגשת עם תמונה מלאה: ההחלטה, ההתכתבות והמסמכים. שירות בתי הסוהר מגיב, לפעמים עם מידע חסוי, ולא פעם העתירה מתייתרת כשהרשות משנה את החלטתה.
מקורות
- פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל״ב–1971, סעיפים 19ה, 45א(ו), 62א, 62ג
- חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, סעיפים 25, 28
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית