אסיר שנושא מאסר של יותר משלושה חודשים ועד שנה, ונשא לפחות שני שלישים ממנו, רשאי לבקש מהיחידה לשחרור ממאסרים קצרים לשחרר אותו על תנאי (סעיף 2 לחוק שחרור על־תנאי ממאסר). זה חל על כל מאסר של יותר משלושה חודשים ועד שישה, ועל מאסר של יותר משישה חודשים ועד שנה כשהאסיר בגיר במועד שני השלישים ואינו מהאסירים שסעיפים 11 ו־12 חלים עליהם, ובהם מי שנושא מאסר בשל עבירת מין, או בשל עבירת אלימות או מין בתוך המשפחה. האסירים שבחריגים נדונים בוועדת השחרורים הרגילה (סעיף 3).
שירות בתי הסוהר צריך ליידע כל אסיר על זכותו להגיש בקשה, והבקשה מוגשת בידי האסיר או בא כוחו (סעיף 2(ב), (ג)). היחידה לא תשחרר אלא אם שוכנעה שהאסיר ראוי לשחרור ושהשחרור אינו מסכן את שלום הציבור (סעיף 2(ד)), והיא מחליטה בהקדם האפשרי, בהתחשב בנסיבות, ובהן מועד גזר הדין ומועד הבקשה (סעיף 2(ה)). השיקולים הם בעיקר אלה של ועדת השחרורים בסעיף 9, בשינויים קלים (סעיף 19ב): העבירה, העבר, ההתנהגות בכלא, חוות הדעת ותוכנית השיקום. ראו הכנה לוועדת שחרורים.
הזמן
במאסר של כמה חודשים, שני השלישים מגיעים מהר. לכן כדאי לחשב את המועד כבר בתחילת המאסר, ולהתחיל לאסוף את מה שהיחידה תבקש: תוכנית מגורים ועבודה, ולעיתים טיפול; מסמכים מהכלא על עבודה, לימודים והתנהגות; התייחסות לעבירה ותשלום פיצוי אם נפסק; ומענה לעבירות משמעת או לתיקים פתוחים. בקשה שמוגשת מאוחר או חסרה עלולה להפסיד את רוב התקופה שאפשר היה לחסוך.
כשהיחידה מסרבת, האסיר רשאי לעתור לבית המשפט המחוזי שבאזור בית הסוהר, שדן בשלושה שופטים (סעיף 25(א)(1)). ראו ועדת שחרורים סירבה.
ובשלב מוקדם יותר, בגזר הדין, לעיתים אפשר לטעון לעבודות שירות במקום מאסר קצר בפועל. ראו עבודות שירות.
חוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, סעיפים 2, 3, 9, 19ב, 25
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית