בכל עת אחרי הגשת כתב אישום ולפני הכרעת הדין, היועץ המשפטי לממשלה רשאי, בהודעה מנומקת בכתב לבית המשפט, לעכב את הליכי המשפט, ובית המשפט מפסיק אותם (סעיף 231(א) לחוק סדר הדין הפלילי). היועץ רשאי לאצול את הסמכות למשנה ליועץ, ולמעט באישומים שהגישו פרקליטים, גם לפרקליט המדינה או למשנהו, לפרקליט שמונה כמנהל התחום לעיכובי הליכים בעבירות עוון וחטא, ולגורמים ייעודיים בתחומי התכנון והבנייה והמיסים (סעיף 231(ב)).
זו החלטה של התביעה הכללית ולא של בית המשפט. ביטול אישום, לעומת זאת, נעשה בבית המשפט: אחרי טענה מקדמית (סעיף 149), אחרי חזרה של התובע או בהסכמת הצדדים (סעיף 94). ראו ביטול כתב אישום.
עיכוב אינו זיכוי
ההליך נעצר אבל אינו מוכרע. היועץ המשפטי רשאי לחדש אותו בהודעה לבית המשפט, כל עוד לא חלפו מיום העיכוב חמש שנים בפשע או שנה בעוון, ובית המשפט ממשיך מהשלב שבו עצר. הליכים שעוכבו בפעם השנייה לא יחודשו עוד (סעיף 232). לכן לצד בקשת עיכוב שוקלים גם דרכים שמסיימות את התיק סופית: הסדר, ביטול בהסכמה או בקשה לאי הרשעה.
מתי מבקשים
נאשם רשאי לפנות ולבקש עיכוב. בקשות כאלה מוגשות בדרך כלל כשמצב בריאותי מונע מהנאשם להשתתף בהליך, כשהתפתחו נסיבות אישיות חריגות אחרי הגשת כתב האישום, כשהתגלו ראיות שמערערות את הבסיס לאישום, או כשחלף זמן ניכר והמשך ההליך כבר אינו משרת עניין ציבורי. כל בקשה נבחנת לגופה.
הבקשה מוגשת בכתב ונשענת על מסמכים: חוות דעת רפואיות, מסמכים על השינוי בנסיבות או הראיות החדשות. הטיפול בה אורך זמן, ובינתיים ההליך בבית המשפט עשוי להמשיך, אלא אם בית המשפט נעתר לבקשה לדחות דיונים. במקביל אפשר להעלות טענות מקדמיות כמו הגנה מן הצדק.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 94, 149, 231, 232
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית