ביטול או שינוי של צו הגנה או צו למניעת הטרדה מאיימת: הדרכים, ומה צריך להראות

הדרך הנכונה תלויה בשאלה מתי ניתן הצו ומה הטענה נגדו. טענה שהצו לא היה צריך להינתן מלכתחילה שונה מטענה שהוא היה מוצדק אבל הנסיבות השתנו, ושתיהן שונות מטענה שהתנאים פשוט אינם ישימים.

הדיון שאחרי צו במעמד צד אחד

כשהצו ניתן במעמד צד אחד, ההזדמנות הראשונה והחשובה היא הדיון שנקבע בנוכחות שני הצדדים, בתוך שבעה ימים לכל היותר. בדיון הזה בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו, לבטל אותו או לשנות אותו (סעיף 7(ג) לחוק מניעת הטרדה מאיימת; סעיף 4(ב) לחוק למניעת אלימות במשפחה). זה המקום להציג את הגרסה המלאה, ואין צורך להגיש בקשת ביטול נפרדת. ראו צו במעמד צד אחד.

ערעור

כשהצו ניתן אחרי דיון במעמד שני הצדדים, והטענה היא שבית המשפט טעה, הדרך היא ערעור. על החלטה בבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת, המועד הוא 30 ימים מיום שההחלטה הומצאה (תקנה 9 לתקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין)). ראו ערעור על החלטה בצו.

בקשה בשל שינוי נסיבות

הדרך השלישית מתאימה לצו שהיה מוצדק כשניתן, אבל המצב השתנה: אחד הצדדים עבר דירה, הליך הגירושים הסתיים בהסדר, התיק הפלילי נסגר, או שהצדדים חזרו לקשר בהסכמה. כאן מגישים בקשה לבית המשפט שנתן את הצו, ומסבירים מה השתנה ולמה הצו כבר אינו נדרש, או נדרש בהיקף מצומצם יותר.

התקנות של 2024 קובעות שלבית המשפט יש את הסמכויות הנתונות לו בענייני סדר דין בכל עניין שאינו מוסדר בהן (תקנה 10). בקשה כזו נדונה בדרך כלל אחרי שהצד השני מקבל הזדמנות להגיב. כדאי לצרף מסמכים שמראים את השינוי, ולא להסתפק בהצהרה שהיחסים השתפרו.

כשהמבקש מסכים לבטל

לפעמים מי שביקש את הצו מבקש עכשיו לבטל אותו. זה שינוי נסיבות משמעותי, אבל הוא אינו מבטל את הצו מעצמו. הצו הוא החלטה של בית משפט, ורק בית המשפט יכול לבטל אותו. עד שזה קורה, הוא מחייב.

והחוק מדגיש זאת במפורש: אין זו הגנה למי שהפר צו, שהנפגע או אדם קרוב אליו לא עמדו על קיומו (סעיף 8(ב) לחוק מניעת הטרדה מאיימת; סעיף 7(ג) לחוק למניעת אלימות במשפחה). כלומר, גם כשהמבקש מזמין את המשיב הביתה, המשיב שנכנס מפר את הצו. הדרך היא לפנות לבית המשפט, ולא להסתמך על הסכמה בעל פה.

שינוי תנאים

לא תמיד המטרה היא ביטול. לפעמים הצו מוצדק, אבל ניסוחו יוצר בעיה מעשית: מרחק הרחקה שמונע להגיע לעבודה, איסור קשר שאינו מאפשר לתאם איסוף של ילדים, או הרחקה מבניין שגרים בו שני הצדדים. בקשה לשנות תנאי מסוים, עם הצעה לנוסח שמגן על המבקש ועדיין ישים, מתקבלת לא פעם בקלות רבה יותר מבקשה לבטל הכול.

איסור הנשק

בצו הגנה, איסור החזקה ונשיאה של נשק נשאר בתוקף גם אחרי שהצו פקע, עד שבית המשפט מבטל אותו לבקשת המחויב בצו (סעיף 5(ב)). לגבי מי שנמנה עם הכוחות הסדירים או המילואים בצה״ל, הבקשה יכולה להגיע גם ממפקד יחידה בדרגת סגן אלוף ומעלה. הדיון מתקיים במעמד שני הצדדים. אם התקיים דיון, בקשה חוזרת תידון רק אחרי שישה חודשים (סעיף 5(ד)). וגם כשבית המשפט מבטל את האיסור, הנשק מוחזר רק עם רישיון תקף, כשנדרש רישיון (סעיף 5(ה)).

בצו למניעת הטרדה מאיימת, הממונה על מי שנושא נשק במסגרת עבודה או שירות רשאי לבקש מבית המשפט לבטל את איסור הנשק, בבקשה לפי טופס 6 שבתקנות (תקנה 8). ראו צו הגנה ורישיון נשק וצו הטרדה מאיימת ונשק.

הצו האזרחי והתיק הפלילי

לא פעם יש לצד הצו גם תיק פלילי, ובו תנאי שחרור שאוסרים קשר עם המתלונן או מרחיקים מהבית. אלה שני מסלולים נפרדים. ביטול הצו האזרחי אינו מבטל את תנאי השחרור, והחלטה בתיק הפלילי אינה מבטלת מעצמה את הצו. מי שמבקש להקל, צריך לבדוק את שני המסלולים ולפנות לכל בית משפט בנפרד. ראו צו והליך פלילי מקביל ותנאי שחרור.

כשהבקשה נדחית

דחייה של בקשת ביטול אינה סוף הדרך, אבל היא מחייבת המתנה לשינוי של ממש. הגשה חוזרת של אותה בקשה, בלי עובדה חדשה, נוטה להיתקל באותה תשובה. בצו הגנה, לגבי איסור הנשק, החוק קובע זאת במפורש: אחרי דיון, בקשה חוזרת תידון רק כעבור שישה חודשים (סעיף 5(ד)).

מה מחזק בקשה

הזמן שעבר בלי הפרות ובלי פניות. מסמכים שמראים את השינוי: חוזה שכירות חדש, הסכם גירושים שאושר, החלטת סגירה של תיק. הליך טיפולי שהסתיים, אם היה. והצעה קונקרטית: מה בדיוק לבטל, מה לשנות, ומה להשאיר.