משרד עורכי דין · משפט פלילי 054-5696616 Itay-law@outlook.co.il WhatsApp
כתב אישום, הסדרים וענישה

התיישנות עבירה פלילית: כמה זמן יש למדינה להגיש כתב אישום, ומה עוצר את השעון

התיישנות בפלילים אינה רק מספר שנים מיום המעשה. חקירה שנערכה, כתב אישום שהוגש וזמן שהחשוד שהה בחו״ל משנים את החישוב, ולכן בודקים אותה לפי ציר הזמן של התיק.

חוק העונשין מסווג עבירות לפי העונש המרבי (סעיף 24): חטא עד שלושה חודשי מאסר, עוון עד שלוש שנים, ופשע מעל שלוש שנים. לפי סעיף 9(א) לחוק סדר הדין הפלילי, אי אפשר להעמיד לדין אם עבר מיום העבירה פרק הזמן שנקבע: שנה בחטא, חמש שנים בעוון, עשר בפשע, 15 שנה בפשע שדינו שבע שנים ומעלה ומנוי בתוספת הראשונה ב׳, ו־30 שנה בפשע שדינו מאסר עולם. בעבירות שבתוספת, כשהחשוד טרם אותר ויש ראיה ביומטרית כמו DNA, אפשר להעמיד לדין עד 23 שנה מיום העבירה (סעיף 9(א1)). ברצח, ברצח בנסיבות מחמירות ובעבירות נוספות שמנויות בסעיף 9(ב) ו־(ב1) אין התיישנות.

מה מאריך ומה עוצר

בפשע או בעוון, חקירה שנערכה בתוך התקופה מתחילה את המניין מחדש מיום ההליך האחרון בחקירה, אבל רק עד "תקופה נוספת": חמש שנים בפשע שדינו מאסר עולם, שלוש שנים בפשע ובעוונות מסוימים, ושנתיים בעוון אחר (סעיף 9(ג)). גורמים בכירים במשטרה, בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה רשאים להאריך את התקופה הנוספת, מטעמים של אינטרס ציבורי ובמגבלות זמן שבחוק. כשהוגש כתב אישום או התקיים הליך בבית המשפט בתוך התקופה, המניין מתחיל שוב מהמועד המאוחר מביניהם (סעיף 9(ג1)).

יש תקופות שאינן נספרות כלל (סעיף 9(ג2)), ובהן זמן שבו החשוד שהה בחו״ל או לא אותר למרות מאמצים סבירים, זמן שבו התחמק מהחקירה, זמן שבו מצבו הרפואי או מצבו של עד מרכזי מנע את ההליכים, בקשה לעזרה משפטית ממדינה אחרת, הליכים שהחשוד עצמו נקט, ותקופת הסדר מותנה. כשאדם נחקר בכמה עבירות שהן פרשה אחת, מועד העבירה החמורה קובע (סעיף 9(ה)).

עבירות מין בקטינים

בעבירות מין מסוימות שנעברו בקטין, המניין מתחיל רק כשהנפגע מגיע לגיל 34, בעבירות בתוך המשפחה או בידי אחראי עליו, או לגיל 33, בעבירות בידי אחרים שמלאו להם 15 (סעיף 354 לחוק העונשין). אחרי שחלפה התקופה הרגילה, כתב אישום כזה מוגש רק באישור היועץ המשפטי לממשלה, ובתלונה מאוחרת נדרש חיזוק לעדות יחידה של הנפגע.

הבדיקה בתיק

התיישנות היא טענה מקדמית (סעיף 149(8)), וכשבית המשפט מקבל אותה הוא רשאי לבטל את האישום (סעיף 150). ראו ביטול כתב אישום. השאלה בתיק כמעט אף פעם אינה אם חלפו חמש או עשר שנים מהמעשה, אלא מה קרה בינתיים. לכן בונים ציר זמן מתוך חומר החקירה: מועד המעשה, כל פעולת חקירה ותאריכה, החלטות הארכה, ותקופות שהייה בחו״ל או הליכים אחרים. לכל תאריך צריך להיות מקור בחומר, ופעולה שאינה מתועדת לא תאריך את התקופה. כשהוארכה התקופה הנוספת, בודקים שההארכה ניתנה בידי בעל הסמכות, בזמן ובנימוק שהחוק דורש. וכשסעיף האישום משתנה, למשל מפשע לעוון, גם התקופה עשויה להשתנות.

גם כשהעבירה לא התיישנה, שיהוי חריג יכול להיות שיקול בטענת הגנה מן הצדק ובגזירת העונש. ראו הגנה מן הצדק. והתיישנות העבירה שונה מהתיישנות הרישום אחרי הרשעה, שמוסדרת בחוק המידע הפלילי. ראו התיישנות ומחיקה של רישום.

מקורות

  • חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 9, 149(8), 150
  • חוק העונשין, התשל״ז–1977, סעיפים 24, 354 (נוסח לאחר תיקון מס׳ 155, התשפ״ו–2026)

עורך דין איתי אסולין

עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.

הדרך המקצועית

יצירת קשר

אפשר להתקשר, לשלוח הודעה או להשאיר פרטים. אין צורך לפרט באתר מידע רגיש.