חוק סדר הדין הפלילי קובע את הבסיס. תובע שמקבל חומר חקירה ורואה שהראיות מספיקות לאישום, מעמיד לדין, אלא אם הוא סבור שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין (סעיף 62(א)). מכאן נגזרות העילות לסגירה. הן מופיעות במפורש בסעיף 64, שעוסק בערר של מתלונן: החלטה שלא להעמיד לדין "משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות", "שלא נמצאו ראיות מספיקות", או "שנקבע שאין אשמה". לצידן יש החלטה שלא לחקור כלל (סעיף 59).
חוסר אשמה
סגירה בעילה הזו אומרת שהרשויות סבורות שהעבירה לא נעברה, או שלא אתה עברת אותה. זו העילה הטובה ביותר מבחינת החשוד, ולה התוצאה המשמעותית ביותר: תיק שנסגר בשל חוסר אשמה מוסר מהמרשם המשטרתי (סעיף 62(ב)(4)), והחוק מחריג אותו מהגדרת "תיק סגור" שנרשם (סעיף 27(א)(2)(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים).
חוסר ראיות מספיקות
כאן הרשויות לא קבעו שלא עשית דבר. הן קבעו שאין מספיק ראיות כדי להעמיד לדין. בפועל, זו העילה הנפוצה בתיקים של מילה מול מילה, ובתיקים שבהם הראיות לא הצליחו לקשור את החשוד לאירוע. התיק נשאר רשום במרשם המשטרתי כתיק סגור.
נסיבות העניין בכללותן
זו העילה שהרבה אנשים מכירים בשם הישן, "חוסר עניין לציבור". המשמעות שונה מהקודמות: הרשויות סבורות שיש ראיות מספיקות, אבל החליטו שלא להעמיד לדין בגלל הנסיבות, למשל חומרה נמוכה, זמן רב שעבר או נסיבות אישיות. החלטה כזו טעונה אישור של בעל תפקיד בכיר בתביעה, לפי סוג העבירה (סעיף 62(א)(1)–(4)). ונוסח העילה, כשהיא נמסרת לחשוד או למתלונן, קבוע בתוספת השביעית לחוק.
כדאי להבין את המשמעות: מבחינת מי שקורא את הרישום, העילה הזו מניחה שהיו ראיות. לכן לא פעם היא פחות טובה לחשוד מ"חוסר ראיות", גם אם היא נשמעת מתונה יותר.
החלטה שלא לחקור
בעבירה שאינה פשע, קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה רשאי להורות שלא לחקור, כשנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לפתיחה בחקירה, או כשרשות אחרת מוסמכת לחקור (סעיף 59). גם החלטה כזו נרשמת במרשם המשטרתי, אבל המשטרה רשאית שלא לכלול אותה, לפי פקודות המשטרה, ובמקרים ובנסיבות שהשרים קבעו (סעיף 27(ב)).
מי רואה תיק סגור
תיק סגור אינו "רישום פלילי" במובן של הרשעה. הוא חלק מהמרשם המשטרתי, ומידע עליו נמסר רק לגופים ולבעלי התפקידים שמנויים בתוספת השישית לחוק (סעיף 31). אדם אינו חייב לגלות מידע על תיק סגור למי שאינו זכאי לקבלו (סעיף 37), ומי שאינו זכאי לקבל את המידע אסור לו להביא אותו בחשבון (סעיף 38). ראו תיק סגור במשטרה.
כמה זמן הוא נשאר
תיק סגור בעבירה שאינה פשע מבוטל מהמרשם המשטרתי בתום שבע שנים מיום האירוע, וחמש שנים לקטינים, אלא אם אמות המידה קובעות אחרת. וקצין בכיר רשאי לבטל רישום של תיק סגור גם קודם, לפי אמות מידה שנקבעו (סעיף 33). ראו ביטול רישום משטרתי.
כשהעילה לא מתאימה
החשוד רשאי לפנות לתובע שסגר את התיק בבקשה מנומקת לשנות את עילת הסגירה (סעיף 62(ב)(4)). הבקשה מתאימה בעיקר כשאפשר להראות שהעבירה לא נעברה, או שהחשוד לא עבר אותה: מסמכים, עדויות, או ממצאים מהחקירה עצמה. ראו מתי כדאי לבקש שינוי עילת סגירה.
איך יודעים באיזו עילה נסגר
ההודעה שנשלחת לחשוד אינה מציינת בדרך כלל את העילה, אלא אומרת איך לברר אותה. בעבירות מין ואלימות, העילה מצוינת בהודעה עצמה. ראו הודעה על סגירת תיק.
מקורות
- חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 59, 62, 64, התוספת השביעית
- חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, סעיפים 27, 31, 33, 37, 38
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית