החוק למניעת אלימות במשפחה מגדיר "אחראי על קטין" כהורה, הורה חורג, אפוטרופוס, או מי שהקטין נתון במשמורתו או בהשגחתו (סעיף 2(ט)). ההוראות על ילדים מבחינות בין שני מצבים.
כשהצו נועד להגן על הילד
כשניתן צו הגנה להגנתו של קטין, בית המשפט מודיע על כך לעובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), ורשאי להורות לו להגיש תסקיר בכתב (סעיף 2(ז)(1)–(2)).
כשהצו להגנת הקטין מרחיק מהדירה אדם שאחראי עליו, למשל הורה, בית המשפט חייב להורות לעובד הסוציאלי להגיש תסקיר, בתוך 30 ימים, ובו עמדתו בין היתר לגבי האפשרות לשמור על קשר בין הקטין לבין ההורה (סעיף 2(ז)(3)). אם בית המשפט נוכח, על סמך התסקיר, ששמירת הקשר עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, הוא רשאי לתת הוראות לעניין זה (סעיף 2(ז)(4)).
כלומר, גם צו שנועד להגן על ילד מפני הורה אינו מנתק בהכרח את הקשר ביניהם לצמיתות. אבל הקשר, אם יהיה, ייקבע על סמך תסקיר, לפי טובת הילד, ולא לפי בקשת ההורה בלבד.
כשהצו נועד להגן על ההורה השני
המצב השכיח יותר הוא צו בין בני זוג. האב, למשל, מורחק מהבית כדי להגן על האם, והילדים נשארים איתה. כאן החוק קובע: ניתן צו הגנה שמרחיק מהדירה אדם האחראי על קטין, ומטרת הצו אינה להגן על הקטין, רשאי בית המשפט לתת הוראות לעניין שמירת הקשר בין האדם לבין הקטין, ובלבד שנוכח, על סמך תסקיר או בדרך אחרת, שהוראות כאלה לא יהיו כרוכות בפגיעה בקטין (סעיף 2(ח)).
המשמעות המעשית: הורה שהורחק מהבית יכול לבקש, כבר בדיון על הצו, שבית המשפט יקבע הסדר לפגישות עם הילדים. בית המשפט אינו חייב לעשות זאת, והוא צריך להשתכנע שההסדר לא יפגע בילדים. אבל זה אפשרי, והצו אינו צריך לקטוע את הקשר רק משום שההורים בסכסוך.
הוראת שעה, שבתוקף שלוש שנים מ־6.8.2024, מוסיפה תנאי: כשהתבקשה הערכת מסוכנות כלפי האחראי על הקטין, בית המשפט לא יורה על תסקיר לעניין שמירת הקשר אלא אחרי שקיבל את הערכת המסוכנות (סעיף 2(ח)).
הסדר מעשי
הסדרי קשר שנקבעים בצל צו הגנה נראים לרוב אחרת מהסדר ראייה רגיל. לעיתים הם כוללים מפגשים במרכז קשר, בנוכחות גורם מקצועי, או העברה של הילדים דרך צד שלישי כדי שההורים לא ייפגשו. גם תיאום של שעות ומקומות הוא שאלה: כשהצו אוסר קשר בין ההורים, צריך לקבוע איך מתאמים את המפגשים בלי להפר אותו. כדאי שההחלטה תאמר זאת במפורש.
כשהילד עצמו הוא המתלונן
לפעמים הבקשה נוגעת לילד בגיר, או לנער שמתלונן על הורה. ילד בגיר הוא "בן משפחה" ורשאי לבקש צו בעצמו. לגבי קטין, הבקשה מוגשת בידי מי שרשאי לבקש, למשל ההורה השני, תובע משטרתי או עובד סוציאלי לפי חוק הנוער (סעיף 3). ובכל מקרה של צו להגנת קטין, נכנס לתמונה גם העובד הסוציאלי, שמקבל הודעה על הצו ויכול להתבקש להגיש תסקיר.
אל תתאם בעצמך
הורה מורחק שמגיע לבית הספר כדי לראות את הילד, או מתקשר לבן הזוג "רק בשביל הילדים", עלול להפר את הצו. גם כשהכוונה טובה. הדרך היא לבקש מבית המשפט הוראות, ולפעול רק לפיהן. ראו הפרת צו.
ומנגד, הורה שהילדים נשארו אצלו צריך לדעת שהצו אינו נותן לו סמכות לקבוע לבדו את הקשר עם ההורה השני. כשבית המשפט נתן הוראות לשמירת קשר, הן מחייבות את שני הצדדים.
ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה
לא פעם, במקביל לצו, מתנהלים הליכים על משמורת והסדרי שהות. הצו ותנאיו יעלו שם, וכך גם התסקירים. ומה שנקבע בהליך המשפחתי עשוי להשפיע על בקשות להאריך או לשנות את הצו. כשבקשה לצו הגנה מוגשת לבית המשפט לענייני משפחה שכבר דן בעניין הילדים, התמונה כולה מונחת בפני אותו שופט. ראו צו הגנה בין בני משפחה.
התסקיר
תסקיר של עובד סוציאלי אינו טופס. העובד הסוציאלי נפגש עם ההורים, ולעיתים עם הילדים, ובודק את התנאים. בית המשפט רשאי להורות על תסקיר גם בהליכים אחרים לפי החוק, כמו דיון על הארכת הצו או על ביטול איסור הנשק (סעיף 6). כדאי לשתף פעולה עם ההליך, להגיע לפגישות, ולהביא מסמכים רלוונטיים, כמו אישורים על טיפול או על מגורים מתאימים לילדים.
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, סעיפים 2(ז), 2(ח), 2(ט), 3, 6
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית