צו הגנה: מי נחשב "בן משפחה", מי רשאי לבקש, ואיפה מגישים

החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לבית המשפט לתת "צו הגנה" מפני אדם, להגנת בן משפחתו. לכן השאלה הראשונה בכל בקשה היא אם הצדדים בני משפחה כמשמעות המונח בחוק.

מי נחשב בן משפחה

סעיף 1 לחוק מגדיר "בן משפחה" כרשימה, וקובע שהיא כוללת גם מי שהיה בן משפחה בעבר. ברשימה נכללים בן זוג, ובכלל זה ידוע בציבור; הורה, ובן זוגו של הורה; הורה של בן הזוג, ובן זוגו של אותו הורה; סב וסבתא; צאצא, וצאצא של בן הזוג; אח ואחות; גיס וגיסה; דוד ודודה; ואחיין ואחיינית.

לצד אלה, החוק מכסה גם מצב של אחריות ומגורים משותפים: מי שאחראי לצורכי המחיה, הבריאות, החינוך או השלום של קטין או של חסר ישע שגר איתו, והקטין או חסר הישע עצמו. כך, למשל, מטפל שגר עם אדם חסר ישע ואחראי לו, נכנס להגדרה ביחס אליו.

כמה תוצאות מעשיות. בן זוג לשעבר, גרוש או ידוע בציבור לשעבר, נכלל בהגדרה גם שנים אחרי הפרידה. בן זוגו החדש של ההורה נכלל. ילד בגיר יכול לבקש צו הגנה מפני הורה, והורה מפני ילד בגיר. לעומת זאת, בן דוד אינו מופיע ברשימה, וגם לא חבר או חברה שלא היו ידועים בציבור, ולא שותף לדירה.

גם המשיב צריך להיות בן משפחה

הצו ניתן "מפני אדם" שעשה את מה שסעיף 3 מתאר כלפי "בן משפחתו". כלומר, הקשר המשפחתי צריך להתקיים בין המבקש להגנה לבין מי שהצו מכוון נגדו. כשהפגיעה מגיעה מאדם אחר, למשל מבן הזוג החדש של בן זוג לשעבר, צריך לבדוק אם הוא עצמו נכנס להגדרה ביחס למבקש. כשלא, הכלי המתאים הוא צו למניעת הטרדה מאיימת.

כמה מצבים שכיחים

בני זוג בתהליך גירושים, שעדיין גרים באותה דירה. כאן עולה השאלה אם להרחיק אחד מהם, כשלשניהם זכות בדירה. החוק מאפשר הרחקה גם ממי שיש לו זכות בדירה (סעיף 2(א)(1)), אבל זו החלטה כבדה, ובית המשפט שוקל אותה בזהירות.

ילד בגיר שגר עם הורה מבוגר, ופוגע בו או בכספו. ההורה, או מי מטעמו, יכולים לבקש צו. וכשההורה תלוי בילד, עשויה לעלות גם השאלה אם הוא נחשב חסר ישע.

בני זוג לשעבר שהקשר ביניהם נשמר בגלל ילדים משותפים. כאן הצו צריך לאפשר את ההסדרים לגבי הילדים, ולעיתים בית המשפט מנסח את האיסורים כך שיתאפשר קשר מוגבל לצורך זה. ראו צו הגנה וקשר עם הילדים.

מי שמחוץ להגדרה

מי שאינו "בן משפחה" לפי החוק אינו נשאר בלי הגנה. הוא יכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת, שחל בין כל שני אנשים. התנאים שונים, והתוצאה לגבי נשק שונה. ראו צו הגנה או צו הטרדה.

גם כשהצדדים בני משפחה, אפשר לבקש את שני הצווים, ובית משפט שדן בבקשה לצו הגנה רשאי לתת באותו הליך גם צו למניעת הטרדה מאיימת לגבי בן המשפחה (סעיף 2(ח1)).

מי רשאי לבקש

לפי סעיף 3, בקשה לצו הגנה יכולים להגיש בן המשפחה עצמו, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי, ועובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) או לפי חוק ההגנה על חוסים. כלומר, צו הגנה יכול להתבקש גם כשמי שנפגע אינו מגיש את הבקשה בעצמו, למשל אחרי תלונה במשטרה. ראו צו לבקשת המשטרה.

איפה מגישים

"בית משפט" לעניין החוק הוא בית משפט השלום, בית המשפט לענייני משפחה, ובית דין דתי לגבי צדדים שבעניינם הוא מוסמך לדון (סעיף 1). לפי תקנות למניעת אלימות במשפחה (סדרי דין), הבקשה מוגשת לבית המשפט שבאזורו נמצא מקום המגורים הקבוע של מי שמבוקשת הגנתו, בטופס שבתקנות ועם תצהיר, ובמעמד ההגשה נקבע מועד לדיון, לא יאוחר משבעה ימים (תקנות 2, 4). כשהבקשה מוגשת בידי בן משפחה, מצורף לה גם כתב ערובה חתום, לפיצוי המשיב אם הבקשה תימצא קנטרנית (תקנה 3). כשיש בין בני הזוג הליכים בבית המשפט לענייני משפחה, למשל על משמורת או רכוש, הבקשה לצו מוגשת לא פעם לאותו בית משפט, כדי שהתמונה תהיה בפני שופט אחד. אבל זה אינו תנאי.

מה צו הגנה יכול לקבוע

צו הגנה יכול לאסור, כולם או מקצתם או בתנאים: להיכנס לדירה שבה גר בן המשפחה, או להימצא במרחק מסוים ממנה, גם אם למחויב יש זכות בדירה; להטריד את בן המשפחה בכל דרך ובכל מקום; ולפעול בדרך שמונעת או מקשה על השימוש בנכס שמשמש את בן המשפחה כדין, גם כשלמחויב יש זכות בנכס (סעיף 2(א)). הוראת שעה, שבתוקף שלוש שנים מ־6.8.2024, מוסיפה אפשרות לאסור כניסה למקום אחר שבן המשפחה שוהה בו באופן קבוע, כמו מקום עבודתו, ולאסור להימצא במרחק מסוים ממנו ביודעין. ראו הרחקה מהבית.

ניתן צו הגנה, נאסר על המחויב בו להחזיק או לשאת נשק, ובית המשפט מורה על תפיסת הנשק מיד (סעיף 2ב). ראו צו הגנה ורישיון נשק.

כשיש ילדים

כשהצו ניתן להגנת קטין, בית המשפט מודיע על כך לעובד סוציאלי לפי חוק הנוער, ורשאי להורות לו להגיש תסקיר (סעיף 2(ז)). כשהצו מרחיק מהבית אדם שאחראי על קטין, יש הוראות מיוחדות לגבי שמירת הקשר ביניהם. ראו צו הגנה וקשר עם הילדים.

העילות

עצם היותם של הצדדים בני משפחה אינו מספיק. בית המשפט צריך לראות אחת משלוש העילות שבסעיף 3: אלימות, עבירת מין או כליאה סמוך לפני הבקשה; סכנה גופנית ממשית או חשש לעבירת מין; או התעללות נפשית מתמשכת. ראו העילות לצו הגנה.