המתלונן הגיש ערר על סגירת התיק: מה זה אומר עליך, מה המועדים, ומה יכול לקרות

סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי נותן למתלונן זכות לערור על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, כשההחלטה התקבלה משום שנסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות, שלא נמצאו ראיות מספיקות או שנקבע שאין אשמה. זו זכות של המתלונן, לא של החשוד. החשוד אינו צד פורמלי להליך.

מי דן בערר

זה תלוי במי שהחליט לסגור. על החלטה של גוף חוקר או של תובע משטרתי, הערר מוגש לפרקליט מחוז, לפרקליט שמונה למנהל תחום עררים בפרקליטות המדינה, או לפרקליט בכיר שהוסמך לכך. על החלטה של פרקליט מחוז, שלא להעמיד לדין בשל העדר ראיות או חוסר אשמה, הערר מוגש לפרקליט המדינה. ועל החלטות של פרקליט המדינה או משנהו, וכן על סגירה בשל נסיבות העניין בכללותן בידי פרקליט מחוז, הערר מוגש ליועץ המשפטי לממשלה (סעיף 64(א)). חלק מהסמכויות האלה אפשר לאצול (סעיף 64(ב)).

המועד

הערר מוגש באמצעות המשטרה או התובע, בתוך שישים ימים מהיום שבו נמסרה למתלונן ההודעה על ההחלטה. מי שמחליט בערר רשאי להאריך את המועד (סעיף 65). כלומר, גם אחרי שעברו חודשיים, ייתכן שעוד יוגש ערר, אם המתלונן ביקש הארכה וקיבל אותה.

ההודעה למתלונן נשלחת לפי סעיף 63. בדרך כלל היא אינה כוללת את עילת הסגירה, אלא אומרת איך לברר אותה. בעבירות מין ואלימות העילה מצוינת בהודעה עצמה (סעיף 63(ב)).

מה יכול לקרות

שלוש תוצאות עיקריות. הערר נדחה, וההחלטה לסגור עומדת. הערר מתקבל, והתיק מוחזר להשלמת חקירה, למשל לגביית עדויות נוספות או לבדיקות שלא נעשו. או שהערר מתקבל, ומוחלט להעמיד לדין. במקרה האחרון, לא פעם החשוד יקבל קודם הודעה על אפשרות לשימוע. ראו שימוע לפני כתב אישום.

ההשפעה על ההתיישנות

הערר אינו רק עניין של זמן נוסף. חוק סדר הדין הפלילי מאפשר לפרקליט מחוז, ולבעלי תפקידים מקבילים, להאריך את התקופה הנוספת להתיישנות העבירה, בין היתר לשם קבלת החלטה בעניין ערר שהוגש לפי סעיף 64 (סעיף 9(ג)(3)). כלומר, ערר יכול להאריך את פרק הזמן שבו עדיין אפשר להעמיד לדין. ראו התיישנות עבירות.

מה החשוד יכול לעשות

החוק אינו מקנה לחשוד זכות פורמלית להגיב לערר. אבל אין מניעה שהוא, או בא כוחו, יפנה לגורם שדן בערר, יציג את עמדתו ויצרף מסמכים. כשיש בידי החשוד חומר שלא היה בתיק, או שהערר נשען על טענות שאפשר להפריך, פנייה כזו עשויה להשפיע. ובכל מקרה, כדאי לדעת שהערר הוגש, ולא לגלות זאת רק כשמגיעה הזמנה לחקירה נוספת.

מה לא לעשות

לא ליצור קשר עם המתלונן כדי "לסגור את העניין". פנייה כזו בזמן שהערר תלוי עלולה להיחשב הטרדה או ניסיון להשפיע על עד, ולהפוך בעצמה לתיק חדש. גם כשהכוונה היא רק להסביר, היא עלולה להיקרא אחרת.

ולא להניח שההליך נגמר רק משום שהתקבלה הודעת סגירה. עד שחולפים המועדים לערר, ועד שהערר, אם הוגש, מוכרע, התיק עדיין יכול לחזור לחיים.

אחרי שהערר נדחה

כשהערר נדחה, ההחלטה לסגור עומדת, והתיק נשאר רשום לפי העילה שבה נסגר. זה הזמן לבחון אם העילה מתאימה, ואם כדאי לבקש לשנות אותה. ראו עילות סגירת תיק ושינוי עילת סגירה.

להכין תיק משלך

גם כשהחשוד אינו צד לערר, כדאי שיהיה מוכן למקרה שהערר יתקבל והתיק יחזור לחקירה או להגשת כתב אישום. לשמור מסמכים, הודעות ותיעוד מהתקופה. לרשום את מה שזוכרים, כל עוד זה טרי. ולשקול, עם עורך דין, אם כדאי לפנות לגורם שדן בערר בהתייחסות כתובה, למשל כשיש מסמך שמראה שהתלונה אינה נכונה. פנייה כזו צריכה להיעשות בזהירות, בלי לפנות למתלונן עצמו.

אם התיק חוזר

כשהערר מתקבל, והתיק חוזר לחקירה או מוגש כתב אישום, הזכויות הרגילות חוזרות: זכות שתיקה בחקירה, זכות להיוועץ בעורך דין, ואם יוגש כתב אישום, עיון בחומר החקירה וזכות לשימוע כשהיא חלה. ראו שימוע לפני כתב אישום.