הוגשה נגדך תלונה בעבירת מין שלדעתך אינה נכונה: איך מתמודדים

החשוד שומע על התלונה בדרך כלל כשמזמנים אותו לחקירה, ולפעמים רק כשעוצרים אותו. החוקרים מציגים את החשד, לא תמיד עם כל הראיות, ובודקים גם את הקשר בין הצדדים, את ההתכתבויות ביניהם ואת מה שקרה לפני האירוע הנטען ואחריו. גם כשהתלונה נראית לחשוד מופרכת, היא נחקרת ברצינות, והוא אינו יודע מה המשטרה כבר יודעת.

מה כן לעשות

לשמור ראיות מיד: התכתבויות בוואטסאפ וברשתות, היסטוריית מיקומים, קבלות ורשימת אנשים שהיו בסביבה. לא למחוק דבר, גם לא הודעות מביכות. מחיקה עלולה להתפרש כהעלמת ראיות, שהיא שיבוש מהלכי משפט (סעיף 244 לחוק העונשין), ולא פעם דווקא ההודעות האלה מפריכות את התלונה.

להתכונן לחקירה. ההחלטה אם למסור גרסה מלאה, חלקית או לשתוק תלויה במה שידוע על החשד. ראו זכות השתיקה בחקירה. כשהתלונה הוגשה על רקע סכסוך, כמו פרידה, גירושין או סכסוך בעבודה, המניע מעורר שאלה, אבל לבדו אינו מוכיח שהתלונה כוזבת. הוא צריך להשתלב בראיות קונקרטיות: הודעות, מיקומים, עדים או סתירות בגרסה.

מה לא לעשות

לא לפנות למתלוננת, לחברים שלה או לעדים, גם לא "כדי לברר". פנייה שמטרתה שלא יעידו, שיחזרו בהם או שישנו גרסה היא הדחה בחקירה (סעיף 245). ולא לפרסם: אסור לפרסם את שמה של מי שהתלוננה על עבירת מין או פרט שמזהה אותה, גם כשהחשוד בטוח שהתלונה שקרית (סעיף 352). פרסום גם חושף את קו ההגנה לפני שהחקירה הסתיימה.

סגירת התיק

כשהתביעה מחליטה לא להגיש כתב אישום, היא סוגרת את התיק בעילה, ובעבירות מין ההודעה לחשוד כוללת את העילה (סעיף 62(ב)(2) לחוק סדר הדין הפלילי). תיק שנסגר בהיעדר אשמה אינו נשאר במרשם המשטרתי, ותיק שנסגר בעילה אחרת נשאר בו לתקופה. אפשר לבקש מהתובע לשנות את העילה. ראו שינוי עילת סגירה. כשהתיק מועבר לתביעה בעבירת פשע, אפשר לבקש שימוע לפני ההחלטה על כתב אישום. ראו שימוע לפני כתב אישום.

המתלוננת רשאית לערור על החלטה שלא להעמיד לדין (סעיף 64), ולכן שומרים את הראיות גם אחרי הסגירה.

מסירת ידיעה כוזבת על עבירה היא עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר, ועד חמש כשהעבירה שדווחה היא פשע (סעיף 243). ההחלטה אם לחקור את המתלוננת שייכת למשטרה ולתביעה, ושוקלים פנייה כזו אחרי שהתיק של החשוד הוכרע.