החרמת נשק וביטול רישיון בגזר הדין: מה בית המשפט רשאי להורות, ומתי הוא חייב

חוק כלי היריה כולל שני סעיפים שעוסקים במה שקורה לנשק ולרישיון בסוף תיק פלילי. הראשון, סעיף 18, עוסק בהחרמת הכלי עצמו. השני, סעיף 18א, עוסק ברישיון.

החרמה

לפי סעיף 18(א), כשאדם מורשע בעבירה לפי חוק כלי היריה, בית המשפט רשאי לצוות שכלי הירייה שבו נעברה העבירה יוחרם לטובת המדינה. העבירות לפי החוק הזה הן, למשל, נשיאה בניגוד לתנאי הרישיון, החזקה אחרי שעברה שנה מפקיעת הרישיון, או אי דיווח על אובדן. ההחרמה היא שיקול דעת של בית המשפט, ולא תוצאה אוטומטית.

ביטול רישיון בגזר הדין

סעיף 18א רחב יותר, כי הוא אינו מוגבל לעבירות לפי חוק כלי היריה. הוא חל על כל הרשעה ב"עבירת אלימות". לפיו, הורשע אדם בעבירת אלימות, בית המשפט רשאי, לבקשת תובע, לכלול בגזר הדין הוראה לפקיד הרישוי לבטל למורשע רישיון לכלי ירייה, ולא לתת לו רישיון חדש במשך תקופה שבית המשפט יקבע; והוראה למורשע להפקיד למשמרת כלי ירייה שמוחזק בידו, בתחנת המשטרה של מקום מגוריו או עסקיו (סעיף 18א(א)).

שלושה דברים חשובים בנוסח. ההוראה ניתנת "לבקשת תובע", כלומר בית המשפט אינו יוזם אותה. היא כוללת לא רק ביטול, אלא גם איסור לתת רישיון חדש לתקופה. ובית המשפט קובע את אורך התקופה.

באלימות כלפי בן משפחה

כשמדובר בעבירת אלימות כלפי בן משפחה, כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, המצב שונה. בית המשפט "יתן", לבקשת תובע, את שתי ההוראות, אלא אם החליט, מנימוקים מיוחדים שיפורטו בגזר הדין, לדחות את הבקשה (סעיף 18א(ב)). כלומר, ברירת המחדל מתהפכת: במקום שיקול דעת רגיל, יש חובה, עם חריג שדורש נימוק. ו"בן משפחה" לפי אותו חוק כולל גם בן זוג לשעבר. ראו צו הגנה בין בני משפחה.

כשבית המשפט נתן הוראה לפי הסעיף, המשטרה צריכה לוודא שהנשק הופקד (סעיף 18א(ג)).

חילוט בעבירות סחר

בעבירות סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין יש הסדר נפרד וחמור יותר: חילוט של הרכוש ששימש לעבירה ושל הרכוש שהושג ממנה, וכשמתקיימים תנאים מסוימים, של כל רכוש שהושג בעבירה. ראו סחר בנשק.

בשלב הטיעונים לעונש

ההוראות האלה נידונות לרוב בשלב הטיעונים לעונש, ולעיתים כחלק מהסדר טיעון. לכן ההגנה צריכה להתכונן גם אליהן, ולא רק לשאלת המאסר. מה שעשוי להיות רלוונטי: אם הנשק היה קשור לאירוע, או רחוק ממנו; מה הצורך בנשק, למשל לעבודה; כמה זמן עבר מאז האירוע, ומה קרה בו; ואם בשנים שעברו לא היו אירועים נוספים. וכשמדובר באלימות במשפחה, צריך להציג "נימוקים מיוחדים" ממשיים, ולא רק את הצורך האישי.

גם התקופה עצמה היא נושא לטיעון. איסור לתת רישיון חדש לתקופה ארוכה שונה מאוד מתקופה קצרה, וכדאי להציע לבית המשפט מסגרת שמתאימה לנסיבות. ראו טיעונים לעונש.

בהסדר טיעון

כשהתיק מסתיים בהסדר, כדאי לוודא שההסדר אומר במפורש מה יקרה לנשק ולרישיון. הסדר ששותק בנקודה הזו עלול להשאיר את ההחלטה לבקשה של התובע בשלב מאוחר, או לפקיד הרישוי. ראו הסדר טיעון.

גם בלי הוראה בגזר הדין

גם כשגזר הדין אינו כולל הוראה לפי סעיף 18א, פקיד הרישוי עדיין רשאי לבטל רישיון לפי שיקול דעתו, והרשעה בעבירת אלימות היא מידע שהוא עשוי לשקול (סעיף 12(א)(3)). ובבקשה לרישיון חדש, הבדיקה המשטרתית תראה את ההרשעה. ראו רישום משטרתי ורישיון נשק.