הודעות וואטסאפ וצילומי מסך כראיה בתיק פלילי: מה צריך להוכיח, מה אפשר לתקוף, ומה כדאי לשמור

אין בחוק הישראלי סעיף מיוחד ל"הודעות וואטסאפ". הן נבחנות לפי הכללים הרגילים של דיני הראיות: מי מגיש אותן, איך הן הגיעו לבית המשפט, ומה אפשר להסיק מהן. ובכל אחת מהשאלות האלה יש מקום לבדיקה.

צילום מסך או הפקה מהמכשיר

בתיקים רבים, ההודעות מגיעות כצילומי מסך שהמתלונן העביר למשטרה. צילום מסך הוא תמונה של מה שהופיע על המסך ברגע מסוים. הוא עלול להיות חלקי, לחתוך הודעות שקדמו או שבאו אחר כך, ולפעמים הוא מושפע משמות אנשי קשר שהמתלונן עצמו שמר.

הפקה פורנזית של המכשיר, בידי יחידת מחשבים במשטרה, נותנת תמונה מלאה יותר: כל השיחה, תאריכים ושעות, מספרי טלפון, ולעיתים גם הודעות שנמחקו. כשההגנה סבורה שצילומי המסך מציגים תמונה חלקית, אפשר לבקש את ההפקה המלאה, או לבקש שהמכשיר ייבדק.

מי שלח

השאלה הראשונה: האם הנאשם שלח את ההודעות. מספר טלפון שנשמר בשם מסוים אינו הוכחה שהוא של אותו אדם. חשבון יכול להיות פתוח על מכשיר אחר, וטלפון יכול להיות בידי מישהו אחר באותו רגע. כשיש מחלוקת, התביעה צריכה ראיות נוספות: נתונים מחברת התקשורת, הודאה, הקשר שמראה שהשולח ידע דברים שרק הנאשם ידע.

נתונים מחברת תקשורת, כמו רישומי שיחות או בעלות על מספר, מוגשים לא פעם כ"רשומה מוסדית", שהיא ראיה קבילה כשמתקיימים תנאים של אמינות הרישום ואבטחת המחשב (סעיפים 35, 36 לפקודת הראיות).

ההקשר

הודעה אחת, מנותקת, עלולה להטעות. "אני אגמור אותך" יכול להיות איום, ויכול להיות חלק מוויכוח שבו שני הצדדים כתבו דברים קשים. "סליחה, לא הייתי צריך" יכול להיות הודאה באלימות, ויכול להיות התנצלות על משהו אחר לגמרי. ההגנה צריכה לראות את כל השיחה, לפני ואחרי. ראו עבירת איומים.

הודעות שנמחקו

כשהמתלונן מחק הודעות משלו, שאלה מתבקשת היא למה, ומה הן הכילו. הודעות שנמחקו מצד אחד עשויות להופיע במכשיר של הצד השני, ולפעמים אפשר לשחזר אותן. כשהנאשם מחק הודעות אחרי שהחלה חקירה, זה עלול להיות מוצג כניסיון להעלים ראיות. כדאי לא למחוק כלום.

חיפוש בטלפון של הנאשם

כשההודעות נלקחו מהטלפון של הנאשם, השאלה היא איך: בצו, בהסכמה, ומה בדיוק הצו התיר. חיפוש שחרג מהצו, או הסכמה שלא הוסבר שאפשר לסרב לה, עלולים להוביל לטענה לפסילת הראיה. ראו חיפוש בטלפון ופסילת ראיות.

הודעות שהשיג אדם פרטי

לעיתים בן זוג נכנס לטלפון של אחר, צילם הודעות והעביר למשטרה. חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות פסול לשמש ראיה בלי הסכמת הנפגע, אלא אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו, או שלפוגע הייתה הגנה לפי החוק (סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות). זו אינה פסילה אוטומטית, אבל זו טענה שכדאי לבחון.

הודעות שתומכות בהגנה

ההודעות אינן רק ראיה של התביעה. לא פעם, ההודעות של המתלונן עצמו, לפני או אחרי האירוע, מספרות סיפור אחר: קשר שנמשך כרגיל, הזמנה להיפגש, או איום מצידו. כדאי לשמור הכול, בגיבוי, ולהעביר לעורך הדין את השיחה המלאה, לא רק את מה שנראה רלוונטי. וכדאי לבדוק שהחומר הזה אכן נמצא בחומר החקירה. ראו עיון בחומר החקירה.

בצו הטרדה מאיימת

גם בהליכים לצו למניעת הטרדה מאיימת ולצו הגנה, הודעות הן לא פעם הראיה המרכזית. ראו ראיות דיגיטליות בהליכי צו.