סעיף 16 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים מסדיר את מסירת המידע מהמרשם הפלילי לרשות הרישוי, כהגדרתה בפקודת התעבורה. המשטרה מוסרת את המידע לפי דרישת הרשות, או ביוזמתה, מזמן לזמן.
על מי
המידע נמסר על מבקשים או בעלים של רישיונות והיתרים מסוימים: לנהיגה ברכב ציבורי, באמבולנס, ברכב כיבוי אש, באופנוע להגשת עזרה ראשונה וברכב חילוץ; לשמש בעל בית ספר לנהיגה, מורה מוסמך או מנהל מקצועי; ורישיון סחר מסוים לפי תקנות התעבורה (סעיף 16(א)(1)–(3)).
כלומר, נהג שמבקש לעבוד כנהג מונית, כנהג אוטובוס, כמורה נהיגה או כנהג אמבולנס, עובר בדיקה שכוללת את העבר הפלילי. נהג פרטי, ככלל, לא.
דרך הרופא המוסמך
יש מסלול נוסף, שנוגע לכל נהג. כשרופא מוסמך, שבודק מבקש רישיון או בעל רישיון לצורך אישור רפואי לנהיגה, סבור שבשל עברו הפלילי אין לתת לו אישור, או שנתן אישור בתנאים ובהגבלות, המשטרה מוסרת לרשות הרישוי מידע מהמרשם הפלילי עליו (סעיף 16(א)(5)). והמשטרה מוסרת לרופא המוסמך, או לוועדת ערר, מידע על מי שעומד לבדיקה כזו (סעיף 16(ג)).
החוק אינו מפרט מתי עבר פלילי רלוונטי לאישור רפואי, וזו שאלה שנבחנת בהליך הרפואי עצמו. אבל המשמעות המעשית היא שבמקרים מסוימים, העבר הפלילי יכול להגיע לרשות הרישוי גם לגבי רישיון פרטי.
בלי הודעה
בדרך כלל, מי שמבקש מידע פלילי לשם מתן זכות צריך להודיע לאדם שהמידע עליו. אבל החוק פוטר במפורש מסירה לרשות הרישוי או לרופא מוסמך לפי סעיף 16 מחובת ההודעה (סעיף 6(ב)(1)). כלומר, מי שמבקש רישיון ציבורי צריך להניח שהמידע ייבדק, גם אם לא קיבל הודעה על כך.
מרשם פלילי ומרשם תעבורה
כדאי להבחין. הרשעות בעבירות תעבורה נכללות במרשם נפרד, "מרשם לעניין עבירות תעבורה" (סעיף 8(ב)). ועבירות קנס ועבירות מנהליות אינן נכללות במרשם הפלילי כלל, למעט מקרים שהשר קבע (סעיף 8(ג)). לכן "רישום פלילי" במובן של סעיף 16 עוסק בעבירות שאינן תעבורה, כמו אלימות, מין, סמים או רכוש, ולא בדוחות תנועה. שאלת הגיליון התעבורתי, עם הנקודות והפסילות, היא עניין אחר, שמנוהל לפי פקודת התעבורה.
מה זה אומר למבקש
מי ששוקל לעבוד כנהג ציבורי, כמורה נהיגה או כנהג אמבולנס, וקיים לגביו רישום פלילי, כדאי שיבדוק קודם מה רשום, ומתי זה מתיישן. ראו איך בודקים מה רשום עליי והתיישנות ומחיקה. כדאי גם להכין הסבר: מה הייתה העבירה, כמה זמן עבר, ומה קרה מאז. הגורם שמקבל מידע פלילי לשם מתן זכות צריך לשקול, בין היתר, את מהות העבירה, את הזמן שחלף, את הזיקה לזכות המבוקשת, ואת השיקום. ראו איך גוף מוסמך שוקל מידע פלילי.
ומה עם תיקים סגורים
סעיף 16 עוסק ב"מידע מהמרשם הפלילי", כלומר בהרשעות וצווים. מידע על תיקים סגורים מהמרשם המשטרתי נמסר רק לגופים שמנויים בתוספת השישית (סעיף 31). ראו תיק סגור במשטרה.
דוגמה
נהג שהורשע לפני שש שנים בעבירת אלימות, ומבקש היום רישיון לנהוג במונית, צריך להניח שרשות הרישוי תקבל מידע מהמרשם הפלילי עליו (סעיף 16(א)(1)). השאלות יהיו אם ההרשעה עדיין במרשם או שכבר התיישנה, מה הקשר בין העבירה לבין העבודה עם נוסעים, וכמה זמן עבר. בקשה כזו כדאי להגיש עם מסמכים: גזר הדין, מה קרה מאז, אישורי עבודה, ומכתבים. הגשה שמסבירה מראש את הרישום עדיפה על הגשה שמחכה לשאלה.
כשהבקשה נדחתה
סירוב לתת רישיון הוא החלטה מינהלית, ויש לה מסלולי השגה לפי הדין שחל על הרישיון. לפני כל השגה, כדאי לבקש את הנימוקים בכתב, ולבדוק על איזה מידע הם מבוססים, ואם המידע הזה בכלל היה רשאי להגיע לרשות. מידע שהתיישן, או תיק שנסגר, אינם אמורים לשמש בהחלטה כזו כשהגוף אינו זכאי לקבלם (סעיף 38(א)).
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019, סעיפים 6(ב)(1), 8(ב)–(ג), 16
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית