פרק ד׳ לחוק סדר הדין הפלילי קובע את מהלך המשפט. בפועל, בין השלבים עוברים לעיתים חודשים, ויש דיונים שבהם "לא קורה כלום", כמו דיוני מעקב ודחיות. אבל מאחוריהם יש סדר ברור.
לפני הדיון הראשון: חומר החקירה
עם הגשת כתב האישום, הנאשם וסניגורו רשאים לעיין בחומר החקירה ולהעתיק אותו, וגם ברשימת כל החומר שנאסף (סעיף 74). זו העבודה הראשונה, והיא קובעת את כל מה שבא אחריה. ראו עיון בחומר החקירה.
הקראה, טענות מקדמיות ותשובה
בדיון הראשון קוראים את כתב האישום (סעיף 143). אחר כך אפשר לטעון טענות מקדמיות, כמו פגם בכתב האישום, התיישנות או הגנה מן הצדק (סעיף 149). ואז הנאשם משיב לאישום: מודה, כופר, או טוען עובדות נוספות (סעיף 152). בשלב הזה גם צריך לטעון אליבי, אם יש. ראו התשובה לכתב האישום.
בהרבה תיקים, בין ההקראה לבין התשובה עוברים כמה דיונים, כשהצדדים מנהלים מגעים להסדר. ראו הסדר טיעון.
פרשת התביעה
כשהנאשם לא הודה, התביעה מביאה את ראיותיה, ורשאית לפתוח בדברי פתיחה (סעיף 156). כל עד נחקר תחילה בחקירה ראשית בידי התובע, אחר כך בחקירה נגדית בידי ההגנה, ושוב בחקירה חוזרת (סעיף 174). עדים שטרם העידו אינם נוכחים בעדות של אחרים (סעיף 172). זה השלב הארוך ביותר, ולעיתים נמשך שנה ויותר. ראו חקירה נגדית. בסיומו, התובע מודיע שפרשת התביעה הסתיימה (סעיף 157).
אין להשיב לאשמה
בנקודה הזו יש לנאשם הזדמנות לבקש זיכוי מיידי. אם בתום פרשת התביעה לא הוכחה האשמה אפילו לכאורה, בית המשפט יזכה את הנאשם, לבקשתו או מיוזמתו (סעיף 158). ראו טענת אין להשיב לאשמה.
פרשת ההגנה
אם לא זוכה, הנאשם רשאי להביא ראיות, ולפתוח בדברי פתיחה (סעיף 159). הנאשם עצמו בוחר אם להעיד; אם בחר להעיד, הוא מעיד ראשון בפרשת ההגנה, אלא אם בית המשפט התיר אחרת (סעיף 161). ראו האם הנאשם חייב להעיד. אחריו עדי ההגנה, מומחים ומסמכים.
לאחר מכן, בית המשפט רשאי להתיר לתביעה להביא ראיות להזמת טענות שלא יכלה לצפות (סעיף 165), וההגנה רשאית לסתור אותן (סעיף 166). ובית המשפט רשאי, בסיום, להזמין עד או ראיה מיוזמתו (סעיף 167).
סיכומים
בתום הראיות, התובע ואחריו הנאשם משמיעים סיכומים (סעיף 169). לרוב, בתיקים גדולים, הסיכומים מוגשים בכתב, ואחר כך יש דיון קצר בעל פה. זה המקום שבו ההגנה מחברת את כל מה שעלה במשפט לטענה אחת: למה לא הוכחה האשמה מעבר לספק סביר.
הכרעת הדין
בית המשפט מחליט, בהחלטה מנומקת בכתב, אם לזכות או להרשיע (סעיף 182). כשמזכה, הוא מודיע על הזיכוי קודם, ורשאי לתת את הנימוקים בתוך 30 ימים (סעיף 183). בית המשפט רשאי להרשיע בעבירה שהתגלתה מהעובדות שהוכחו, גם אם לא נטענה בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות להתגונן (סעיף 184). ראו זיכוי מחמת הספק.
ראיות וטיעונים לעונש
כשיש הרשעה, נפתח שלב נפרד. התביעה מביאה את הרשעות הקודמות, ורשאית להביא ראיות נוספות (סעיף 187). הנאשם רשאי להעיד, או למסור הודעה בלי להיחקר, ולהביא ראיות להקלה (סעיף 189). בית המשפט רשאי להורות על בדיקות ועל תסקיר (סעיף 190), וההעתקים נמסרים לצדדים (סעיף 191). ואז טיעונים לעונש (סעיף 192). ראו טיעונים לעונש ותסקיר שירות המבחן.
גזר הדין והערעור
אחרי גזר הדין, אפשר לערער לערכאה הגבוהה יותר, על ההרשעה, על העונש, או על שניהם. ראו ערעור פלילי וערעור על גזר דין.
כמה זמן כל זה לוקח
אין תשובה אחת. תיק בבית משפט השלום, עם מעט עדים, יכול להסתיים בתוך חודשים. תיק במחוזי, עם עשרות עדים, נמשך שנים. ומי שעצור, נהנה ממגבלות הזמן של חוק המעצרים. ראו מגבלות הזמן של מעצר.
חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982, סעיפים 74, 143, 149, 152, 156–169, 182–192, 199
עורך דין איתי אסולין
עורך דין איתי אסולין מייצג חשודים ונאשמים בהליכים פליליים, מהחקירה במשטרה ודיוני המעצר ועד ניהול ההליך בבית המשפט.
הדרך המקצועית